הַצִּלְצוּל נִשְׁמַע. לֵאָה וְרִיקִי - שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת נִפְגְּשׁוּ בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר. וְהֵחֵלּוּ לְהִתְקַדֵּם לְעֵבֶר בֵּיתָן. "רִיקִי, הַיּוֹם הִתְנַהַגְתִּי מַמָּשׁ לֹא יָפֶה! הַמּוֹרָה אֲפִלּוּ כָּעֲסָה עָלַי. אַתְּ רוֹאָה - אֲנִי תַּלְמִידָה רָעָה! לָמָּה אַתֶּם תָּמִיד אוֹמְרִים, שֶׁאֲנִי תַּלְמִידָה מִצְטַיֶּנֶת??? זֶהוּ, אֵין סִכּוּי שֶׁאֶהֱיֶה תַּלְמִידָה טוֹבָה יוֹתֵר!" סִפְּרָה לֵאָה בְּאָזְנֵי אֲחוֹתָהּ אֶת אֲשֶׁר עַל לִבָּהּ.

רִיקִי הָיְתָה מֻפְתַּעַת: "לָמָּה תַּלְמִידָה רָעָה? מַה קָּרָה?".

"הַמּוֹרָה סִפְּרָה עַל פָּרָשַׁת בָּלָק. הִיא אָמְרָה, שֶׁבָּלָק הָיָה מֶלֶךְ רָשָׁע, שֶׁהוּא רָצָה שֶׁבִּלְעָם יְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי מַשֶּׁהוּ: אִם בָּלָק הָיָה רָשָׁע כָּל כָּךְ, אֵיךְ ה' הִסְכִּים שֶׁתִּהְיֶה פָּרָשָׁה שְׁלֵמָה בַּתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ?

אָז נִסִּיתִי לִשְׁאֹל אֶת הַמּוֹרָה אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ. אֲבָל הִיא לֹא עָנְתָה לִי. הִיא סִמְּנָה לִי שֶׁאַמְתִּין. אַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן שָׁאַלְתִּי שׁוּב וְהִיא שׁוּב לֹא עָנְתָה לִי. כָּל הַשִּׁעוּר חִכִּיתִי לִתְשׁוּבָה. הִתְפָּרַצְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים עִם הַשְּׁאֵלָה עַד שֶׁהַמּוֹרָה אָמְרָה: "לֵאָה, מַה קָּרָה לָךְ הַיּוֹם?! לֹא מַתְאִים לָךְ לְהִתְנַהֵג כָּכָה!" נִרְאֶה לִי שֶׁהִיא מַמָּשׁ כּוֹעֶסֶת עָלַי... אָז זֶהוּ, אֲנִי כְּבָר לֹא תַּלְמִידָה טוֹבָה!".

רִיקִי חִיְּכָה וְאָמְרָה: "לִשְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלָּךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה אַחַת מְשֻׁתֶּפֶת".
"אַתְּ יוֹדַעַת מִי נִמְנֶה בֵּין הַצֶּאֱצָאִים שֶׁל בָּלָק?" שָׁאֲלָה רִיקִי אֶת לֵאָה שֶׁהֵנִיעָה מִיָּד אֶת רֹאשָׁהּ יָמִין וּשְׂמֹאל וְיָמִין וְשׁוּב שְׂמֹאל - לְאוֹת שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה.

"מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁל בָּלָק הָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וּמִצֶּאֱצָאֵי דָּוִד יִתְגַּלֶּה בִּמְהֵרָה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!" חִדְּשָׁה רִיקִי לַאֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה.

"מָה??? אֵיךְ זֶה יָכֹל לִהְיוֹת?! הוּא כָּזֶה רָשָׁע, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ כָּאֵלֶּה צַדִּיקִים?!" תָּמְהָה לֵאָה.

"אָכֵן, זוֹ הַתְּשׁוּבָה. הַפָּרָשָׁה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ - כְּדֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ אֵינָהּ מַתְאִימָה, וְאוּלַי כְּבָר אֵין לוֹ תַּקָּנָה, יֵדַע שֶׁדַּוְקָא מִמַּצָּב יָרוּד, אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לַדְּרָגוֹת הֲכִי נַעֲלוֹת וּגְבוֹהוֹת. אִם עָשִׂינוּ מַעֲשִׂים לֹא טוֹבִים, וַאֲפִלּוּ מְ-אֹ-אֹ-ד לֹא טוֹבִים. לֹא נִהְיֶה עֲצוּבִים, אֶלָּא נְתַקֵּן אֶת מַעֲשֵׂינוּ וְנַצְלִיחַ לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִינוּ אֵי פַּעַם.

 אָז אַתְּ מְבִינָה שֶׁאַתְּ עֲדַיִן יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת הַתַּלְמִידָה הַמִּצְטַיֶּנֶת כְּמוֹ תָּמִיד?!".