"אַתְּ מְבִינָה, אָז אֲנִי צְרִיכָה שֶׁתַּעַזְרִי לִי! בְּכָךְ שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת עַל הַהַחְלָטָה שֶׁלִּי - מְעוֹדֶדֶת אוֹתִי וְעוֹזֶרֶת לִי - אֲנַחְנוּ שְׁנֵי יְצָרִים טוֹבִים, שֶׁנִּלְחָמִים עִם יֵצֶר רַע אֶחָד! כָּךְ וַדַּאי נְנַצֵּחַ!"
הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. פָּנֶיהָ הָעֲיֵפוֹת שֶׁל חֶדְוָה נִרְאוּ בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַבַּיִת. "שָׁ-ל-וֹ-ם-!!!" הִכְרִיזָה כְּשֶׁעָבְרָה בַּפְּרוֹזְדוֹר בְּדַרְכָּהּ לְחַדְרָהּ. הִיא הָיְתָה אַחֲרֵי יוֹם אָרֹךְ שֶׁל לִמּוּדִים. כְּאָחוֹת גְּדוֹלָה שֶׁמַּכִּירָה אֶת הַמַּצָּבִים הַלָּלוּ, הָיָה נִרְאֶה לִי, שֶׁמִּיָּד אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, חֶדְוָה תֵּלֵךְ לִישֹׁן עַד מָחָר בַּבֹּקֶר... כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה הַרְבֵּה בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה.
אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁלְּחֶדְוָה הָיָה נִרְאֶה אַחֶרֶת.
כְּשֶׁהָאֲרוּחָה הִסְתַּיְּמָה, וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה כְּבָר הִתְפַּזְּרָה, כָּל אֶחָד לְעִסּוּקָיו, פָּנְתָה אֵלַי חֶדְוָה: "אֲנִי צְרִיכָה שֶׁתַּעַזְרִי לִי, בְּבַקָּשָׁה!"
"בְּשִׂמְחָה!" עָנִיתִי. "אֵיזֶה מִבְחָן יֵשׁ הַשָּׁבוּעַ?" שָׁאַלְתִּי בִּתְמִימוּת. מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁחֶדְוָה מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי עֶזְרָה, זֶה לִקְרַאת מִבְחָנִים.
"לֹא, הַפַּעַם זֶה לֹא קָשׁוּר לְמִבְחָן. זֶה מַשֶּׁהוּ רְצִינִי יוֹתֵר. זוֹ מִלְחָמָה!" הוֹדִיעָה חֶדְוָה בִּרְצִינוּת. "מִלְחָמָה? תַּגִּידִי - מַה קָּרָה לָךְ? הַכִּתָּה הִתְחַלְּקָה לִקְבוּצוֹת? בְּרֹגֶז? מִי הִיא מַלְכַּת הַכִּתָּה שֶׁאַתֶּן נִלְחָמוֹת אִתָּהּ?" נִסִּיתִי לְנַחֵשׁ מַהוּ הַמְּאֹרָע הַקָּשֶׁה. אַךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁלֹּא קָלַעְתִּי לַמַּטָּרָה.
"אוּלַי בִּמְקוֹם לְנַחֵשׁ תַּקְשִׁיבִי לִי עַד הַסּוֹף" אָמְרָה חֶדְוָה בְּחִיּוּךְ. "הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מַה יִּהְיֶה. כָּל יוֹם אֶעֱזֹר לְאִמָּא בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁהִיא תְּבַקֵּשׁ... שַׂמְתִּי לֵב שֶׁבַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי כִּמְעַט לֹא עוֹזֶרֶת..."
"יָפֶה!" עָנִיתִי בַּהַעֲרָצָה "יִישַׁר כֹּחַ עַל הַהַחְלָטָה! אֲבָל אֲנִי לֹא מְבִינָה. אֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר אֵלַי?!?!".
* * *
"בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּמִלְחָמָה, מִי מְנַצֵּחַ?" שָׁאֲלָה חֶדְוָה. "הַצָּבָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר חַיָּלִים" עָנִיתִי מִיָּד. "אָז כְּדֵי שֶׁאַצְלִיחַ לַעֲמֹד בָּזֶה, אֲנִי צְרִיכָה לְהִלָּחֵם עִם הַיֵּצֶר הָרַע" הִתְרַצְּנָה חֶדְוָה עוֹד יוֹתֵר. "וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי קַל יוֹתֵר לְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה הַזּוֹ - אֲנִי צְרִיכָה שֶׁבַּצָּבָא שֶׁלִּי יִהְיֶה יוֹתֵר מִבַּצָּבָא שֶׁלּוֹ!!!
אַתְּ מְבִינָה, אָז אֲנִי צְרִיכָה שֶׁתַּעַזְרִי לִי! בְּכָךְ שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת עַל הַהַחְלָטָה שֶׁלִּי - מְעוֹדֶדֶת אוֹתִי וְעוֹזֶרֶת לִי - אֲנַחְנוּ שְׁנֵי יְצָרִים טוֹבִים, שֶׁנִּלְחָמִים עִם יֵצֶר רַע אֶחָד! כָּךְ וַדַּאי נְנַצֵּחַ!"
(עפ"י לקו"ש חֵלֶק ב' עמ' 593-597)