עיקר פעולותיו של המשיח הם לחולל בעולם מצב אופטימאלי לקיום התורה והמצוות, לבנות את בית המקדש ולקבץ את נידחי ישראל. אולם ישנן פעולות נוספות, שאותן הוא יעשה בהמשך – לאחרי שתתחולל הגאולה
עיקר פעולותיו של המשיח הם לחולל בעולם מצב אופטימאלי לקיום התורה והמצוות, לבנות את בית המקדש ולקבץ את נידחי ישראל. אולם ישנן פעולות נוספות, שאותן הוא יעשה בהמשך – לאחרי שתתחולל הגאולה.
אחת מהן מתאר הרמב"ם: ייחוס שבטי. כלומר, מלך המשיח יקבע את הייחוס של כל בני ישראל. ראשונה הוא ייחס את בני שבט לוי: "ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינם מיוחסים – לישראל". לאחר מכן ייחס את כל בני ישראל: "...מודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני".
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח אמר באחת ההזדמנויות, כי בוודאי הדבר הראשון שיעשה משיח הוא – התוועדות עבור כל בני ישראל.
אפשר גם לציין את תשובתו הציורית של אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, לאדם מסוים שביקש להפוך לחסיד: "את 'ים הקרח' – יחמם מלך המשיח"...
בזוהר נאמר כי המשיח גם עתיד להחזיר את הצדיקים בתשובה. מדוע צריכים הצדיקים לחזור בתשובה? על בעלי תשובה נאמר, כי ב"מקום שבעלי תשובה עומדים – צדיקים גמורים אינם עומדים". המשיח ירומם את הצדיקים לאותה דרגה בה עד עתה לא יכלו לעמוד וזו המשמעות של החזרתם בתשובה. לפי הסבר שני, המשיח יעורר את אותם צדיקים שפועלים רק עם עצמם – להשלים את החסר להם ולפעול גם עם סביבתם. לפי הסבר שלישי, המשיח יפעל על הצדיקים לחזור בתשובה על אותן מעידות בלתי ניכרות, שרק במדרגתם של הצדיקים נחשבות בכלל למעידות.
עוד מובא, כי מלך המשיח יגרום לכך שאפילו המציאות הדוממת תכיר כביכול בנוכחות האלוקית. וכמו שנאמר: "כי מלאה
הארץ דעה את השם".
באופן כללי, המשיח יביא כל דבר בעולם לשלמותו. וכך נכתב בתורת החסידות: "בחינת היחידה (כפי שמכונה נשמתו של משיח) היא עצם נקודת החיות... ו...עצם החיות... הוא בלתי מוגבל... גם בענין האיכות והמעלה, ששלם הוא בתכלית השלימות. ולכן, כשתומשך בעולמות בחינת היחידה, יהיו במילא בתכלית המעלה והשלימות".
מקורות: זוהר חלק ג קנג, ב. תלמוד בבלי ברכות לד, ב. הלכות מלכים לרמב"ם פרק יב הלכה ג. אור התורה שיר השירים עמוד תרפח. ספר המאמרים תרס"ו עמוד קט. ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד 145 ותש"ג עמוד 6. ספר המאמרים תש"ט עמוד 184. ליקוטי שיחות חלק כג עמוד 241. ספר המאמרים מלוקט חלק ב עמוד מה. קונטרס "עניינה של תורת החסידות" סעיפים ד-ה. ביאורי החסידות לנ"ך עמוד קצט.