להדלקת הנרות שלך יש כוח רוחני עצום, שנועד ויכול להצית את אור הקדושה בנשמתו של כל אחד מבני ישראל, לא משנה באיזה מעמד ומצב הוא נמצא.
הציווי "בהעלותך את הנרות" נאמר לאהרון הכוהן לאחר התיאור המפורט של הקרבנות שהביאו נשיאי-ישראל בחנוכת המזבח. כאשר אהרון ראה את קרבנות הנשיאים "חלשה דעתו", משום שהוא ושבטו לא השתתפו בהם. על כך ניחמו הקדוש-ברוך-הוא: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות".
הנשיאים עמדו במדרגה רוחנית גבוהה. לקרבנותיהם היה משקל רוחני גבוה, שלא כל העם יכולים להכיל. מכאן נבעה הסיבה הפנימית לחולשת הדעת של אהרון: אהרון ידע כמובן כי יש לו את הזכות להדליק נרות, אלא שהוא חשש כי להדלקת הנרות תהיה השפעה זהה לזו של קרבנות הנשיאים. כלומר, היא תשפיע רק על מי שעומד במדרגה גבוהה ולא על כלל העם.
על כך השיבו הקדוש-ברוך-הוא, כי לא ידאג: "חייך, שלך גדולה משלהם!". להדלקת הנרות שלך יש כוח רוחני עצום, שנועד ויכול להצית את אור הקדושה בנשמתו של כל אחד מבני ישראל, לא משנה באיזה מעמד ומצב הוא נמצא.
בדבריו של הקדוש-ברוך-הוא לאהרון יש גם מסר לכל אחד מאתנו: "חייך... שאתה מדליק ומטיב את הנרות!". עלינו למסור את חיינו כדי להדליק ולהיטיב את האור בנרותיו של השם – "נר השם נשמת אדם". גם כאשר נתקלים ביהודי שנראה רחוק מאוד מכל סממן של קדושה ואלוקות – צריכים לגשת אליו מתוך הכרה שחייו הרוחניים באמת חשובים לנו, ואו אז אין ספק כי נצליח להשפיע עליו, כי בתוך תוכו קיים הנר האלוקי וצריכים רק להצית אותו.
אנו נעלה את האור בנשמות ישראל וכך נזכה במהרה לראות באור המנורה – בבית-המקדש השלישי במהרה בימינו ממש.
(ליקוטי שיחות כרך יח עמוד 101)
