האם בכל העולם יקבלו מיד את המשיח בשמחה? מעיון במקורות עולה כי לאו דווקא. המשיח יצטרך להילחם כדי להביא גאולה לעולם. אולם מכל מקום, יהיו (וכבר כעת ישנם) תחומים בהם האנושות מסייעת ברצון להתגשמות הגאולה השלמה.
 
בתורה אנו מוצאים התייחסות למלחמות המשיח. כפי שמפרש הרמב"ם את הפסוק "וקרקר כל בני שת" (במדבר כד, יז),  כי המשיח יילחם ויכה את בני שת שהם הגויים (הרעים). גם בנבואת ישעיהו (יא, ד) מתואר המשיח כמי שמנהל מלחמה – בכוח הדיבור: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". לאחר מכן, הוא יגיע להכרה במעמדו מצד כל האנושות: "והיה ביום ההוא, שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו והייתה מנוחתו כבוד" (ישעיה יא, י).
 
כאשר מתאר הרמב"ם להלכה את דמותו של המשיח, הוא מציין את  העובדה כי הוא "יילחם מלחמות השם... וניצח כל האומות שסביביו". על המשיח גם מוטל להכרית את זרעו של עמלק.
 
אולם כאמור, על פי ישעיה הנביא, המלחמה תתנהל בעיקר בכוח הדיבור, "בשבט פיו וברוח שפתיו". וכך מתארים חז"ל את ההתרחשויות הצפויות: "לעתיד לבוא יאמרו למלך המשיח 'מדינה פלונית מרדה בך', והוא אומר 'יבוא הגובאי (מין ארבה) ויחריב אותה!'... 'אפרכיא פלונית מרדה בך', והוא אומר 'יבוא מלאך המוות ויחריב ויחבל אותה'... וכיון שרואים שצרתם רבה, הם באים ומשתחווים למלך המשיח, שנאמר 'אפים ארץ ישתחוו לך' (ישעיה מט, כג).
 
יש אומרים (בעל ספר 'אור החמה') כי גם אחרי הגאולה "עדיין יש מלחמות", ורק בשלב מתקדם יתגשם החזון המופיע ברמב"ם: "באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה".
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח כותב בנוגע לאדמות ארץ ישראל – לגבולותיה המקראיים, הכוללים חבלי ארץ מעבר הירדן המזרחי – כי לא יהיה צורך במלחמות כלל! ובלשון הרבי: "החידוש כעת יהיה ש... אומות העולם ימסרו אותם לבני ישראל ברצונם הטוב".