זֶה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מֵהַר סִינַי - לְקַיֵּם מִצְווֹת רַק כִּי ה' צִוָּה וְלֹא בִּגְלַל הַהַפְתָּעָה שֶׁנְּקַבֵּל אַחַר כָּךְ, אוֹ הַטּוֹב שֶׁיֵּצֵא לִי מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.
"חֲנִיכוֹת יְקָרוֹת, שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אֲנִי צְרִיכָה לְהוֹדִיעַ הוֹדָעָה". הָיְתָה זוֹ מְרַכֶּזֶת הַקַּיְטָנָה שֶׁנִּסְּתָה לְהַשְׁלִיט שֶׁקֶט.
"מְעַנְיֵן מַה הִיא רוֹצָה לְהוֹדִיעַ" לָחַשְׁתִּי בְּסַקְרָנוּת לַחֲבֶרְתִּי שִׁירָה. "אֶהההממם נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה בְּקֶשֶׁר לַטִּיּוּל הַבָּא שֶׁל הַקַּיְטָנָה... אוּלַי זֶה מָחָר???" לָחֲשָׁה בְּאָזְנִי שִׁירָה וּשְׁתֵּינוּ הִמְתַּנּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לִשְׁמֹעַ מַהִי הַבְּשׂוֹרָה.
"בָּנוֹת הַקְשֵׁבְנָה! כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ נָעִים וְנֶחְמָד בַּקַּיְטָנָה, יֶשְׁנָהּ מְנַקָּה שֶׁמַּגִּיעָה כָּל יוֹם לְנַקּוֹת אַחֲרֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם. אֲבָל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָהּ יוֹתֵר קַל בָּעֲבוֹדָה אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת לִדְאֹג, שֶׁכְּשֶׁמְּסַיְּמִים לֶאֱכֹל מַמְתָּק אוֹ לַעֲשׂוֹת יְצִירָה זוֹרְקִים אֶת הַפְּסֹלֶת לַפַּח וְלֹא לָרִצְפָּה. אֵין עִנְיָן לַעֲשׂוֹת לָהּ חַיִּים קָשִׁים!
עוֹד מְעַט אָנוּ מְסַיְּמוֹת אֶת הַיּוֹם וְחוֹזְרוֹת הַבַּיְתָה וַאֲנַחְנוּ רוֹצוֹת שֶׁהַיּוֹם יִהְיֶה לָהּ קַל יוֹתֵר. אֲנִי צְרִיכָה כַּמָּה בָּנוֹת שֶׁיַּעַבְרוּ לֶאֱסֹף בַּבִּנְיָן אֶת הַלִּכְלוּכִים לְשַׂקִּיּוֹת זֶבֶל. מִי שֶׁתֶּאֱסֹף תְּקַבֵּל..."
הַמְּרַכֶּזֶת עוֹד לֹא סִיְּמָה וְשִׁירָה כְּבָר מְרִימָה אֶת יָדָהּ גָּבוֹהַּ: "אֲנִי רוֹצָה!!! אֲנִי רוֹצָה לַעֲזֹר!!!".
"שִׁירָה" קָרָאתִי לָהּ "חַכִּי, מָה אַתְּ קוֹפֶצֶת?! עוֹד לֹא שָׁמַעְתְּ מַה מְּקַבְּלִים! אוּלַי זֶה לֹא מַשֶּׁהוּ שָׁוֶה???".
"שָׁוֶה, לֹא שָׁוֶה... מַה זֶּה מְשַׁנֶּה?! אֲנִי לֹא עוֹזֶרֶת בִּגְלַל הַהַפְתָּעָה!" עָנְתָה שִׁירָה נֶחְרָצוֹת, וְהוֹסִיפָה: "אֲנִי מְנַסָּה לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ הַר סִינַי!"
"מַה הַקֶּשֶׁר עַכְשָׁו הַר סִינַי?!?!? שָׁאַלְתִּי.
* * *
"אַתְּ יוֹדַעַת מַדּוּעַ דַּוְקָא הַר סִינַי הָיָה מַתְאִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה?? כִּי הוּא לֹא עֵרֵב בְּעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה אֶת הָעִנְיָנִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלּוֹ.
וְזֶה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מֵהַר סִינַי - לְקַיֵּם מִצְווֹת רַק כִּי ה' צִוָּה וְלֹא בִּגְלַל הַהַפְתָּעָה שֶׁנְּקַבֵּל אַחַר כָּךְ, אוֹ הַטּוֹב שֶׁיֵּצֵא לִי מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.
אַתְּ מְבִינָה?!" הִסְבִּירָה שִׁירָה בְּטוּב טַעַם "לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי מַה הַהַפְתָּעָה - הָעִקָּר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב וְלַעֲזֹר - כְּמוֹ שֶׁה' רוֹצֶה!"
(עפ"י לקו"ש חֵלֶק א' עמ' 280-281)