מִשֵּׁם הַפָּרָשָׁה לְכֻלָּנוּ הוּא מֻכָּר.
הַמִּסְפָּר שְׁמוֹנֶה, מַה בּוֹ מְיֻחָד?
זֶה לֹא רַק הִצְטַבְּרוּת שֶׁל אֶחָד וְעוֹד אֶחָד...
 
כְּשֶׁבָּרָא הַשֵּׁם אֶת הָעוֹלָם, אֶת הַטֶּבַע,
הִשְׁתַּמֵּשׁ הוּא לְכָךְ בַּמִּסְפָּר שֶׁבַע.
שֶׁבַע יָמִים, שֶׁל עוֹלָם גַּשְׁמִי,
וְאֶת הַקְּדֻשָּׁה יְסַמֵּל הַמִּסְפָּר – שְׁמִינִי!
 
כְּשֶׁרָצוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁכָּן לְכוֹנֵן,
דָּרַשׁ הַשֵּׁם שִׁבְעָה יָמִים לְהִתְכּוֹנֵן,
וְרַק בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, זֶה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַטֶּבַע,
יָרְדָה הַשְּׁכִינָה בְּאֹפֶן שֶׁל קֶבַע.
 
וּבַגְּאֻלָּה – הַשְּׁמוֹנֶה אֶת הָעוֹלָם יִכְבֹּשׁ.
כְּבָר לֹא נִרְאֶה רַק שֶׁבַע – מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ,
כְּבָר לֹא שׁוֹלֵט הַטֶּבַע, אַף כְּלָל לֹא מַגְבִּיל,
רַק הַשֵּׁם בְּגִלּוּי וְהַשְּׁמוֹנֶה מוֹבִיל!