הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה מֻתֶּשֶׁת וַעֲיֵפָה מֵהַלִּמּוּדִים. לֹא קַל לַחְזֹר לִלְמֹד אַחֲרֵי חֻפְשָׁה אֲרֻכָּה.

הִנַּחְתִּי אֶת הַתִּיק. מֵהַמִּטְבָּח עָלָה רֵיחַ טוֹב וְהָלַכְתִּי לֶאֱכֹל. בְּדַרְכִּי פָּגַשְׁתִּי אֶת אָחִי הַקָּטָן יוֹשֵׁב עִם נְיַר בְּרִיסְטוֹל גָּדוֹל, שָׁקוּעַ כָּל כֻּלּוֹ בִּכְתִיבָה וּבְצִיּוּר עַל הַבְּרִיסְטוֹל. סִקְרֵן אוֹתִי מְאֹד לָדַעַת מַה הוּא עוֹשֶׂה. שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא, אַךְ הִיא לֹא יָדְעָה בְּדִיּוּק. "מֵהָרֶגַע שֶׁהוּא הִגִּיעַ הַבַּיְתָה הוּא עָסוּק עִם עַצְמוֹ שָׁם בַּשֻּׁלְחָן. נִסִּיתִי לִשְׁאֹל, אֲבָל זֶה מוֹצִיא אוֹתוֹ מֵרִכּוּז... נִתְאַפֵּק קְצָת" כָּךְ אָמְרָה אִמָּא בְּפַשְׁטוּת. אַךְ אֲנִי רַק הִסְתַּקְרַנְתִּי יוֹתֵר...

בָּרֶגַע שֶׁהוּא סִיֵּם, קָם עִם הַבְּרִיסְטוֹל וְצָעַד לְכִוּוּן חַדְרוֹ. בְּעֶזְרַת דֶּבֶק נְיָר וּמִסְפָּרַיִם תָּלָה אֶת הַשֶּׁלֶט הָעֲנָק עַל דֶּלֶת חַדְרוֹ.

"אַתָּה יָכֹל לְהַסְבִּיר לִי מַה זֶּה?" שָׁאַלְתִּי. זוֹ הָיְתָה טַבְלָה עֲ-נָ-קִ-י-ת!!! מַה הוּא מְאַרְגֵּן???? קַיְטָנָה בִּזְמַן שֶׁחוֹזְרִים לַלִּמּוּדִים..?

"חַכִּי, אֲנִי מֵבִיא אֶת הַכּוֹתֶרֶת!" עָנָה בְּבִטְחָה "נִרְאֶה לִי שֶׁאָז אַתְּ תָּבִינִי הַכֹּל". כֻּלּוֹ מְאֻשָּׁר נִגַּשׁ לַסָּלוֹן, וְחָזַר עִם כּוֹתֶרֶת מְיֻחֶדֶת: 'סְפִירַת הַמִּצְווֹת'.

אוּלַי הָיִיתִי קְצָת עֲיֵפָה... אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי, מַה הוּא מְתַכְנֵן שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הַחִיּוּךְ הַשּׁוֹבָב שֶׁלּוֹ. "טוֹב, הֶסְבֵּר בְּבַקָּשָׁה..." בִּקַּשְׁתִּי, וְקִבַּלְתִּי.

בִּסְפִירַת הָעֹמֶר, הַתְּקוּפָה בָּהּ אָנוּ נִמְצָאִים, כָּל יוֹם אָנוּ מַעֲלִים אֶת הַמִּסְפָּר מֵהַיּוֹם הַקּוֹדֵם. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶחָד בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי סוֹפְרִים שְׁנַיִם וְכֵן הָלְאָה.

כָּזֶה דָּבָר, אוֹמֵר הָרַבִּי, צָרִיךְ לִהְיוֹת אֶצְלֵנוּ גַּם בְּרוּחָנִיּוּת. כָּל יוֹם לְהוֹסִיף בְּמַעֲשֶׂה טוֹב, בְּלִמּוּד תּוֹרָה, נְתִינַת צְדָקָה. אָז הֵכַנְתִּי לוּחַ מְיֻחָד שֶׁבְּכָל יוֹם אֶכְתֹּב אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוֹסַפְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם. לוּחַ 'סְפִירַת הַמִּצְווֹת'".