האם קרה לכם שביום בהיר אחד חשתם פתאום משיכה בלתי מוסברת לרוחניות וקדושה? אולי זה קרה למי ממכריכם?
 
אחת התופעות המופלאות, עליה יכולים להעיד אלפים משלוחיו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח הפזורים בעולם, היא חיפוש פתאומי ובלתי מוסבר של יהודים אחר יהדותם. זה יכול להיות איש עסקים שמתחיל להקפיד על הנחת תפילין מידי בוקר, איש ציבור שמגלה רצון ללמוד תורה, או מטייל שחש תשוקה לוהטת לקדוש-ברוך-הוא מול נוף פראי בפינה אקזוטית בעולם.
 
מה באמת גורם לאדם שמעולם לא הגדיר עצמו מסורתי או מקורב ליהדות, להתחיל להתעניין בתחומים שלא דיברו אליו קודם? מה גורם לו לפתע להתרגש עד דמעות מהנחת תפילין, מתפילה, או מעלייה לתורה? לעיתים ניתן לתלות זאת בסיבה כלשהי. נס גלוי, או תחושת ריקנות ממושכת. אולם ברבים מהמקרים, מדובר באדם שלא חסר דבר, ואפילו הוא עצמו אינו מסוגל לתת הסבר הגיוני לתחביב הרוחני החדש שהחל לטפח.
 
מסתבר שתורת החסידות מכירה את התופעה ואף מסבירה אותה. על פי המבואר, מאז בריאת האדם, קיומו של העולם תלוי במערכת של יחסי גומלין המתקיימת בין האדם לבוראו. ביחסים אלו, האדם הוא זה שצריך לעשות את הצעד הראשון של ההתקרבות. בתגובה, מעניק לו הבורא, ובגינו גם לעולם כולו, חיות וברכה כדי שיוכל להמשיך ולעסוק ביתר שאת בעבודת קונו.
 
אך ישנם אנשים שנראה כי לעולם לא יעשו את הפסיעה הראשונה. חייהם נעים במסלול חסר כל נקודת השקה להוויה היהודית המסורתית. במקרה כזה, הקדוש-ברוך-הוא 'יוצא מגדרו'. הוא מפר את הכללים ומציף את הנשמה באור אלוקי שגורם לאדם תשוקה בלתי מוסברת ליהדות.
 
אולם תקופת ההארה היא מוגבלת. היא נועדה לגרום לאדם שיעשה את אותו 'צעד ראשון' להתקשרות עם הבורא. האדם, מצידו, צריך לנצל את אותה תחושה עילאית שממלאה אותו ולתרגם אותה להתקרבות מעשית אל השם. להניח תפילין, להדליק נרות שבת, ללמוד יותר תורה ולעסוק יותר במצוות ומעשים טובים. משל למה הדבר דומה? לאנשים המסייעים לאדם בדחיפת רכב תקוע. הדחיפה נועדה לסייע לאיש להניע את הרכב בכוחות עצמו. לא יעלה על הדעת שהאדם ישב ברכב ויצפה שהאזרחים טובי הלב, ידחפו את הרכב למחוז חפצו.
 
כל זה נרמז בפסוק השני של פרשת השבוע: 'אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבקר מן הבהמה ומן הצאן תקריבו את קרבנכם'. 'אדם', על פי תורת הסוד, הוא הקדוש-ברוך-הוא (וכמו שהוא מכונה בחזיונו של יחזקאל "דמות כמראה אדם"). 'כי יקריב מכם', כאשר השם יחליט לקרב את אחד מכם אליו, על ידי הרעפת אהבה לקדושה – אזי 'מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם'. כלומר, תנצלו את אותה הארה כדי 'להקריב את קרבנכם', מן ה'בהמה' – הנפש הבהמית – שבכם. להתקרב בעצמכם אל הבורא.
 
*
 
השבוע נחגוג כולנו את י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי מלך המשיח. אחת המהפכות אותם חולל הרבי היא מהפכת השליחות. הרבי יודע כי בכל רגע נתון עשויה נשמה יהודית לזכות להארה. בכל מקום בעולם עלול ניצוץ יהודי חבוי בנשמה אובדת, להתלקח פתאום ללהבה גדולה. וכשזה קורה, צריך שיהיה שם מישהו עבורם. מישהו שידע לנתב את הלהט והתשוקה להתקרבות מעשית לבורא עולם.
 
כך מביא הרבי את העולם לתיקונו – עד שיהיה מוכן להתגלות האלוקית הגדולה בגאולה האמתית והשלמה. אז נראה את הניצוצות מכל רחבי תבל מתאחדים והופכים ללהבה אלוקית אחת גדולה.