"אִם בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁתְּקַיְּמִי תַּחְשְׁבִי עַל כָּךְ שֶׁהוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר אוֹתָךְ יוֹתֵר עִם ה'. וּבַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אַתְּ גּוֹרֶמֶת נַחַת לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתַּעֲשִׂי הַ-כֹּ-ל עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל!"
"פְּססס... פְּסססס... דַּפְנָה קְחִי, זֶה מִתִּרְצָה" הִסְתּוֹבַבְתִּי אָחוֹרָה לְכִוּוּן דָּנָה - בְּיָדָהּ הָיְתָה פִּסַּת דַּף. לָקַחְתִּי אֶת הַדַּף. בָּדַקְתִּי שֶׁהַמּוֹרָה לֹא מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי... וְ... פָּתַחְתִּי וְכָךְ הָיָה כָּתוּב בַּפֶּתֶק:
'דַּפְנָה חֲבֶרְתִּי הַיְּקָרָה!
לָמָּה בְּפַרְצוּף חָמוּץ?!?! אַתְּ יוֹדַעַת מַה גָּרַמְתְּ עַכְשָׁו?! נִרְאֶה לִי שֶׁאַתְּ לֹא יוֹדַעַת. כִּי אִם הָיִית יוֹדַעַת... הָיִית כָּעֵת שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת!!!
נְדַבֵּר בַּהַפְסָקָה, תִּרְצָה.'
'מַה הִיא רוֹצָה מִמֶּנִּי עַכְשָׁו????' הִרְהַרְתִּי 'מַה בֶּאֱמֶת עָשִׂיתִי...? אָה, הִסְבַּרְתִּי לַבַּת הַיּוֹשֶׁבֶת לְצִדִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁהִיא לֹא הֵבִינָה.
טוֹב, שֶׁתַּגִּיד תּוֹדָה בִּכְלָל שֶׁאֲנִי עוֹזֶרֶת לָהּ, אַף אַחַת בַּכִּתָּה לֹא חֲבֵרָה שֶׁלָּהּ... וְחוּץ מִזֶּה, זֶה הָיָה מַמָּשׁ בִּזְבּוּז זְמַן, כִּי אֲנִי כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁהִסְבַּרְתִּי לָהּ מִזְּמַן וְעָצַרְתִּי הַ-כֹּ-ל כְּדֵי לְהַסְבִּיר לָהּ. אָז גַּם לְחַיֵּךְ כְּשֶׁאֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה?!'
כָּל הַשִּׁעוּר הָיִיתִי סַקְרָנִית לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁל תִּרְצָה. תִּרְצָה הִיא הַחֲבֵרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי - וַאֲנִי כֹּל כָּך אוֹהֶבֶת לִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתָּהּ בְּכָל נוֹשֵׂא שֶׁהוּא... לָכֵן מִיָּד בִּתְחִלַּת הַהַפְסָקָה נִגַּשְׁנוּ לְשׂוֹחֵחַ בְּפִנַּת הֶחָצֵר.
"מַה גָּרַמְתִּי???" שָׁאַלְתִּי בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת. רָצִיתִי כְּבָר לָדַעַת לְאָן חוֹתֶרֶת הַחֲבֵרָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי. "גָּרַמְתְּ טוֹב אֲמִתִּי לְ..." הִתְחִילָה תִּרְצָה לְדַבֵּר וַאֲנִי קָטַעְתִּי אוֹתָהּ: כֵּן, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁגָּרַמְתִּי לָהּ טוֹב! אֲבָל קָשֶׁה לִי לַעֲזֹר לָהּ בְּשִׂמְחָה, אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאַף אַחַת לֹא עוֹזֶרֶת לָהּ, לָמָּה דַּוְקָא אֲנִי?! וְעוֹד בְּשִׂמְחָה?!".
* * *
תִּרְצָה חִיְּכָה: "זֶה בְּדִיּוּק הָעִנְיָן. זוֹ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה לְשַׁנּוֹת בַּמֹּחַ שֶׁלָּךְ! גָּרַמְתְּ טוֹב אֲמִתִּי לְעַצְמֵךְ!". שָׁמַעְתִּי, אֲבָל עֲדַיִן... "יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְבִינָה שֶׁזֶּה גַּם טוֹב בִּשְׁבִילִי... אֲבָל יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא! מַה טּוֹב לִי כָּאן?!"
"דָּבָר אֶחָד טוֹב לָךְ בְּכָל מִצְוָה אוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה! בֵּין אִם הוּא בְּגֶדֶר 'מִשְׁפָּטִים' - מִצְווֹת שֶׁהַסִּבָּה לְקִיּוּמָן בְּרוּרָה, וּבֵין אִם הוּא בְּגֶדֶר 'חֻקִּים' - מִצְווֹת שֶׁאָנוּ לֹא מְבִינִים וּמְקַיְּמִים רַק כִּי זֶהוּ צִוּוּי ה'. הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא הַחִבּוּר שֶׁלָּךְ עִם ה'. אִם בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁתְּקַיְּמִי תַּחְשְׁבִי עַל כָּךְ שֶׁהוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר אוֹתָךְ יוֹתֵר עִם ה'. וּבַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אַתְּ גּוֹרֶמֶת נַחַת לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים - אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתַּעֲשִׂי הַ-כֹּ-ל עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל!"
(עפ"י הִתְוַעֲדֻיּוֹת תשמ"ה חֵלֶק ב' עמ' 1250-1252 )