לקראת מתן-תורה ציווה השם את משה רבינו למסור את דבריו תחילה לנשים ורק לאחר מכן לגברים. המדרש מבאר כי ההקדמה הזו נועדה למנוע תקלות: בזמנו, כאשר אסר השם לאכול מפרי עץ הדעת, נמסר הציווי לאדם בלבד ולא לחווה – ולבסוף היא הייתה זו שחטאה והחטיאה עמה את בעלה. אמר הקדוש-ברוך-הוא: "עכשיו, אם איני קורא לנשים תחילה, הן מבטלות את התורה". לכן נמסרו הדברים ראשונה להן.
 
בתורת החסידות מבואר כי איש ואישה מייצגים שני כוחות מרכזיים: האיש את כוח ההשפעה והנתינה, והאישה את כוח הקבלה והקליטה. כוח ההשפעה כשהוא לעצמו חסר משמעות, כל עוד אין מה (או מי) שיקלוט אותו. וכפי שממחישים זאת חז"ל בתהליך אפיית לחם: הגבר מביא ('משפיע') הביתה חיטים, והאישה מקבלת, טוחנת אותן לקמח ואופה ממנו לחם. האישה היא זו שמכשירה את ההשפעה שקיבלה מהגבר והופכת אותו לבר שימוש. בלעדיה, אי אפשר להפיק מהחיטים את התועלת הרצויה.
 
ובענייננו: חטא עץ הדעת נולד, כאמור, כתוצאה מכך שהאישה לא קיבלה כראוי את ההוראה האלוקית. מעמד הר-סיני נועד לתקן זאת. מטרתו העיקרית היא להביא לקליטה טובה של ההוראות האלוקיות בעולמנו. לכן מסר הקדוש-ברוך-הוא את דבריו קודם-כול לנשים, המייצגות את כוח הקבלה, כדי שענייני התורה ייקלטו היטב בעולם.
 
בגאולה האמיתית והשלמה ייטהר העולם לגמרי מכל זוהמה רוחנית, כמו שכתוב: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". אז גם תתגלה מעלתו הרוחנית של כוח הקבלה והקליטה הנשי, ויקוים הפסוק: "נקבה תסובב גבר". האישה תעמוד במדרגה רוחנית גבוהה יותר משל הגבר.