גיבור הסיפור הוא פעיל פוליטי שכנראה לא שמעתם את שמו. יועץ סתרים, שפועל מאחורי הקלעים. תמורת תשלום נכבד הוא מפעיל עורכי דין, מושך בחוטים, מסוג הטיפוסים שמובילים מהלכים פוליטיים גדולים.
 
אחד ממכריו הוא העיתונאי מתי טוכפלד, שבשנים האחרונות הפך במוצהר לחסיד חב"ד. אותו פעיל פוליטי משתייך למפלגת שמאל ולא בדיוק שומר תורה ומצוות כראוי. מכל מקום, יש לו זיקה מאוד חזקה ליהדות. בפנים, נשמתו היהודית בוערת.
 
לפני תקופה, עמד האיש בפני מבחן של 'לשכת עורכי הדין'. נמאס לו לשלם כל הזמן לעורכי דין ולהעסיק אותם, ומכיוון שהוא מכיר כמעט את כל החוקים, הוא החליט לקבל הסמכה לתפקיד וכך לחסוך הרבה כסף.
 
יום לפני מועד המבחן שוחח האיש עם מתי בטלפון. מתי איחל לו הצלחה והוסיף כי יאמר למענו תהלים בשעת הבחינה. בלבו החליט מתי, כי יבקש עבור ידידו ברכה מהרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
 
מתי לא אמר על כך כלום לידידו. הוא התיישב לכתוב את בקשת הברכה, תחב אותה בין הדפים של אחד מכרכי 'איגרות קודש' – הסדרה המכילה למעלה מרבבת מכתבים של הרבי על כל נושא שבעולם. כאשר פתח מתי את הספר לראות מה מודפס בעמודים החופפים על המכתב שהניח, מצא איגרת ארוכה של הרבי. מבין השורות תפסו את תשומת לבו איחולים לברכה והצלחה בכל מיני עניינים. זה נראה לו מכתב מאוד חיובי.
 
מתי החליט להתקשר לידידו ולשתף אותו בברכות שקיבל עבורו. "יש לי בשבילך תשובה מהרבי מליובאוויטש".
 
הידיד התפלא. "מה זאת אומרת? איך בדיוק?".
 
מתי הסביר לו את מנהגם של החסידים להפנות שאלות ובקשות ברכה על הרבי דרך הספרים, ועל התופעה המופלאה של קבלת תשובות מכוונות בעמודים בהם נפתח הספר. "אשתף אותך בנס מופלא שקרה אתי באופן אישי", חשף מתי פרק מחייו לפני ידידו.
 
"זה היה בתחילת נישואיי. כבר הייתי מאוד קרוב לחב''ד, אך עדיין לא חב''דניק. יצאתי לצבא לשירות מילואים ואשתי הייתה לקראת לידה. אחרי ארבעה-חמישה ימי מילואים, קיבלתי ממנה טלפון משתנק. היא ממש בכתה. היא חזרה כעת מבדיקה רפואית שלימדה כי העובר נמצא בסיכון מאוד גבוה למחלה קשה. המליצו לה לעשות בדיקה נוספת, מסוכנת מאוד. כבר דיברו איתה על האפשרות של הפלה, חלילה.
 
"זה היה היריון ראשון, ומובן כי מקרה כזה הלחיץ אותנו מאוד. העובדה שהייתי במילואים והיא נמצאה לבד בבית, הקשתה עליה רגשית עוד יותר. ניסיתי להרגיע אותה, אבל בתוך תוכי גם אני הייתי מבולבל מאוד.
 
"ההחלטה הראשונה שגמלה בלבי הייתה לכתוב לרבי. התקשרתי לשניאור בלוך, חבר חב''דניק שהכרתי במהלך התוודעותי לרבי ולחב"ד, ושיתפתי אותו בפרטי המקרה. הוא מיד אמר כי יכתוב לרבי ויניח את המכתב בתוך כרך של 'אגרות קודש'. שניאור כתב ולאחר שפתח את הספר, שאל אותי: 'אתה נמצא עכשיו במילואים, נכון?'. זאת כבר אמרתי לו קודם. "אתה עושה שם מבצע תפילין?", הוסיף ושאל. את זה לא סיפרתי לו עדיין.
 
"נכון", אישרתי. בכל יום הצעתי לחבר'ה שהיו איתי באוהל להניח תפילין, והיו מצבים שאנשים הניחו את התפילין גם מבלי שאציע להם.
 
קולו של שניאור זינק בכמה אוקטאבות. 'שמע מה כותב הרבי: בזכות מבצעי התפילין, ובזכות הפצת היהדות שעושה במקום שנמצא – תהיה רפואה שלמה לו, לאשתו, ולצאצאו'".
 
מתי עצר לרגע. "נו?", שאל הידיד.
 
"נו", חייך מתי. "ויתרנו על כל בדיקה אפשרית, ונולדה לנו בתנו בכורתנו – ילדה בריאה ומקסימה".
 
"הבנתי", פלט האיש קצרות. "ומה כתוב בעמודים הסמוכים למכתב שהנחת עבורי בספר?".
 
מתי הקריא לו את כל המכתב הארוך. הייתה שם פסקה שמתייחסת למעבר לדירה חדשה, ולאחר הקראתה – קטע אותו הידיד: "תשמע, זה מדהים! אני עומד לעבור דירה וביקשתי מהבנק משכנתא גבוהה במיוחד. הבנק התנה את מתן ההלוואה בהצלחתי במבחן של לשכת עורכי הדין".
 
עכשיו הגיע תורו של מתי להתרגש: "אני בטוח שתעבור את המבחן בהצלחה. בטוח! אחרת, לא היית מקבל מהרבי ברכה על המעבר לדירה חדשה".