מֻתָּר לְהָרִים אֶת הַיָּד לְמַשֶּׁהוּ טוֹב. אִם מְרִימִים אֶת הַיָּד בְּכַוָּנָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב, עוֹשִׂים עִם הַיָּד מַשֶּׁהוּ הָפוּךְ מֵהַתַּפְקִיד שֶׁלָּהּ.
שַׁבָּת בַּבֹּקֶר. הִתְעוֹרַרְתִּי. הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל הַמִּטָּה. הִצְמַדְתִּי אֶת יָדַי לַאֲמִירַת מוֹדֶה אֲנִי, וּפִתְאוֹם שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָחִי הַקָּטָן: "שְׁנֵי אֵיבָרִים יַחַד! גַּם הַיָּד וְגַם הַפֶּה קִיְּמוּ חֵלֶק מִתַּפְקִידָם לְהַיּוֹם" אָמַר בְּטוֹן סַמְכוּתִי. הִבַּטְתִּי בְּפָנָיו הַשּׁוֹבָבוֹת בְּחִיּוּךְ שֶׁל בֹּקֶר טוֹב, אַךְ לֹא תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי מַה יִּהְיֶה הַהֶמְשֵׁךְ...
בְּעֵת שֶׁנָּטַלְתִּי אֶת יָדַי הוּא הִמְשִׁיךְ: "הַיָּדַיִם זוֹכוֹת לְקַיֵּם עוֹד מִצְוָה". וּכְשֶׁבֵּרַכְתִּי עַל הָאֹכֶל אָמַר: "הַפֶּה גַּם הוּא מְקַיֵּם עוֹד מִצְוָה". כָּךְ עָקַב אַחֲרַי וּפֵרֵט לִי אֶת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים הָאֵיבָרִים שֶׁלִּי...
לְפֶתַע שָׁמַעְנוּ צְעָקוֹת מֵהַחַלּוֹן. רַצְנוּ כֻּלָּנוּ לִרְאוֹת מִי הֵם הַיְּלָדִים שֶׁרָבִים לְמַטָּה. בְּעוֹד אָנוּ – הַגְּדוֹלִים - מְנַסִּים לְנַחֵשׁ עַל מָה הַמְּרִיבָה, אָחִי הַקָּטָן פּוֹלֵט אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבָּא: "כַּמָּה חֲבָל! הֵם הוֹפְכִים אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל הַפֶּה שֶׁלָּהֶם". הִסְתּוֹבַבְתִּי לְכִוּוּנוֹ וְשָׁאַלְתִּי: "אַתָּה מוּכָן לְהַסְבִּיר לִי מַה קָּרָה לְךָ הַיּוֹם? מָה הַתַּפְקִידִים הָאֵלֶּה שֶׁל הָאֵיבָרִים בַּגּוּף שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם?".
הוּא חִיֵּךְ. מַצְחִיק שֶׁאָח קָטָן מַסְבִּיר מַשֶּׁהוּ לְאָחִיו הַגָּדוֹל, אֲבָל מִיָּד הוּא נֶעֱמַד לְהַרְצוֹת לְכָל אֶחָיו הַגְּדוֹלִים אֶת שֶׁלָּמַד בַּגַּן.
* * *
"בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מְסֻפָּר שֶׁמֹּשֶׁה עוֹבֵר בָּרְחוֹב בְּמִצְרַיִם וְרוֹאֶה אֲנָשִׁים רָבִים. אֶחָד מֵרִים יָד עַל חֲבֵרוֹ וְאָז מֹשֶׁה קוֹרֵא לוֹ: "רָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?". לָמָּה הוּא רָשָׁע? הוּא עֲדַיִן לֹא הִכָּה! הוּא רַק הֵרִים אֶת הַיָּד!!!" שָׁאַל אָחִי הַיֶּלֶד בֶּן הַשָּׁלוֹשׁ. הִבִּיט עַל כֻּלָּנוּ בְּמַבָּט חָכָם וְהִמְשִׁיךְ:
"לְכָל אֵיבָר בַּגּוּף שֶׁלָּנוּ יֵשׁ תַּפְקִיד. ה' בָּרָא אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁנְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת. כָּל מִצְוָה מִתְקַיֶּמֶת עִם אֵיבָר אֶחָד. אִם אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּאֵיבָרִים לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא הָפוּךְ מִמִּצְוָה, אֲפִלּוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשִׂינוּ מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב. בְּכָל זֹאת עָשִׂינוּ הָפוּךְ מֵרְצוֹן ה'.
מֻתָּר לְהָרִים אֶת הַיָּד לְמַשֶּׁהוּ טוֹב. אִם מְרִימִים אֶת הַיָּד בְּכַוָּנָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב, עוֹשִׂים עִם הַיָּד מַשֶּׁהוּ הָפוּךְ מֵהַתַּפְקִיד שֶׁלָּהּ. לָכֵן קָרָא מֹשֶׁה לְמֵרִים הַיָּד - "רָשָׁע".
וְלָכֵן אָמַרְתִּי עַל הַיְּלָדִים שֶׁרָבִים לְמַטָּה, שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּפֶּה לְמַשֶּׁהוּ הָפוּךְ מֵהַתַּפְקִיד שֶׁל הַפֶּה. הַתַּפְקִיד שֶׁל הַפֶּה הוּא לוֹמַר דְּבָרִים טוֹבִים עַל הַזּוּלַת, לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא, חַס וְשָׁלוֹם, הָפוּךְ!" סִיֵּם הַיֶּלֶד בֶּן הַ-3 אֶת הַרְצָאָתוֹ הַמְּרַתֶּקֶת.
(עפ"י לקו"ש חֵלֶק ל"א עמ' 1-7)
