"אַבָּא, אֶתְמוֹל קָרָה לִי דָּבָר מוּזָר" הִתְיַשֵּׁב אָבִי עַל יָד אָבִיו וְסִפֵּר "בַּצָּהֳרַיִם יָשַׁבְתִּי בַּחֶדֶר וְקָרָאתִי סֵפֶר. בָּאֶמְצַע, תּוֹךְ כְּדֵי הַקְּרִיאָה, קַמְתִּי לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר, כִּי הָיָה נִרְאֶה לִי שֶׁחָשׁוּךְ מִדַּי. וְאָז הִתְחַלְתִּי לִצְחֹק, כִּי הָאוֹר הָיָה דָּלוּק...

בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִישֹׁן, הָאוֹר בַּחֶדֶר כַּמּוּבָן הָיָה כָּבוּי. הִתְקַשֵּׁיתִי מְאֹד לְהֵרָדֵם. שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה וְדִמְיַנְתִּי כָּל מִינֵי דְּבָרִים. וְאָז נִכְנַס חַיִּים לַחֶדֶר לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ. לְצֹרֶךְ הַחִפּוּשׂ הִדְלִיק חַיִּים אֶת הָאוֹר. הָאוֹר הָיָה כָּל כָּךְ חָזָק. הָעֵינַיִם שֶׁלִּי פָּשׁוּט נֶעֶצְמוּ וְזֶה לֹא הִסְפִּיק, מִיָּד כִּסִּיתִי אֶת הָרֹאשׁ בַּסְּמִיכָה.

נָכוֹן מַצְחִיק אַבָּא?! זֶה אוֹתוֹ חֶדֶר. אוֹתָהּ מְנוֹרָה. פַּעַם אַחַת הָיָה נִרְאֶה לִי שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא דְּלוּקָה וּפַעַם אַחַת הָאוֹר הָיָה חָזָק מִדַּי... אֵיךְ זֶה יָכֹל לִהְיוֹת?! " סִיֵּם אָבִי אֶת סִפּוּרוֹ הַמַּסְעִיר.

"אָבִי" צָבַט אַבָּא אֶת לֶחְיוֹ שֶׁל בְּנוֹ "מַחְשָׁבָה נְכוֹנָה וַחֲכָמָה. אָכֵן יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל בֵּין הָאוֹרוֹת שֶׁדִּבַּרְתָּ עֲלֵיהֶם. נַסֵּה לַחְשֹׁב עוֹד וּלְהַבְחִין בַּהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם".

"אֶההה... מָה הַהֶבְדֵּל?!?! שְׁנֵיהֶם בְּאוֹתוֹ חֶדֶר... אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם... הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ כָּל הַיּוֹם סְגוּרִים... אֲהָההה!!!! אֲנִי יוֹדֵעַ!!!!" קָרָא אָבִי בְּהִתְלַהֲבוּת "בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר כְּשֶׁכְּבָר הָיָה אוֹר. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הִדְלִיקוּ אֶת הָאוֹר אַחֲרֵי שֶׁהָיִיתִי הַרְבֵּה מְאֹד זְמַן בַּחֹשֶׁךְ. זֶה מַה שֶּׁהִתְכַּוַּנְתָּ, אַבָּא?"
"כֵּן! בְּדִיּוּק! וְאֶת זֶה אָנוּ לְמֵדִים מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ" הִסְבִּיר אַבָּא "יַעֲקֹב גָּר רֹב יָמָיו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַךְ עַל שְׁבַע עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם נֶאֱמַר "וַיְחִי" - שֶׁשָּׁנִים אֵלּוּ הָיוּ הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל יַעֲקֹב. הָכֵיצַד? הֲרֵי מִצְרַיִם הִיא אֶרֶץ שֶׁל טֻמְאָה - שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה?

אֶלָּא שֶׁזֶּה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאוֹר שֶׁסִּפַּרְתָּ עָלָיו. כְּשֶׁיַּעֲקֹב הִגִּיעַ לְמִצְרַיִם, הוּא יָצָא מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר. כָּל הַשָּׁנִים מֵאָז שֶׁיּוֹסֵף נִמְכַּר, הָיָה יַעֲקֹב בְּ"חֹשֶׁךְ" - בְּעַצְבוּת גְּדוֹלָה עַל הֵעָלְמוּת בְּנוֹ. כָּעֵת כְּשֶׁרָאָה אֶת יוֹסֵף, וְגַם רָאָה שֶׁיּוֹסֵף הִמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵג כְּצַדִּיק, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא רָחוֹק מִבֵּיתוֹ וַאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם. זֶה גָּרַם לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה גְּדוֹלָה - "אוֹר" גָּדוֹל.

תָּמִיד הָאוֹר הֶחָזָק מַגִּיעַ אַחֲרֵי חֹשֶׁךְ חָזָק."