ברגעי חייו האחרונים יעקב אבינו בירך את בניו בברכות מיוחדות ונפלאות, כל קיבל משנים-עשר בניו קיבל ברכה אישית ומיוחדת בהתאם לאישיות ולאופי המיוחד שלו. יעקב הכיר את הכישרונות והסגולות המיוחדות של כל אחד ואחד מבניו ובהתאם האציל לכל אחד מהם ברכה ייחודית להצליח באותו תחום שיש לו פוטנציאל ויכולת.
 
אמנם בדברי יעקב היו מגוון נושאים ולא רק ברכות - גם מעין סיכום היסטורי לחיי המשפחה, גם דברי נבואה וצפייה לעתיד, גם חלוקת תפקידים ומעמדות בין השבטים, לחלק מהבנים אמר מוסר ותוכחה, את חלקם בירך ואיחל, לחלקם העניק נחלה גדולה ועשירה בארץ, חלקם בירך בהצלחות צבאיות במלחמות, יש שקיבלו תפקידים לחיים, יש שהתברכו בהצלחה ושגשוג חומרי-כלכלי, יש שהתברכו בהצלחה ושגשוג רוחני, בקיצור בברכת יעקב לבניו יש מכלול שלם של עניינים שיש להם השפעה על כל העם היהודי עד סוף כל הדורות.
 
ובכל-זאת קוראים לזה "ברכות יעקב" למרות שהיו בדבריו גם דברים שאינם ברכה וגם דברים קשים של מוסר ותוכחה?
 
כי המכנה המשותף בדברי יעקב היתה הגדרת התכונה המיוחדת והאינדיבידואלית של כל אחד מהשבטים, אכן לחלקם ההגדרה ניתנה מתוך תוכחה ומוסר ולחלקם היא ניתנה מתוך ברכה, אבל בעצם הכל זה ברכות נעלות ומיוחדות, גם התוכחות, כי יעקב לימד כל אחד מבניו להבין ולהכיר את עצמו, מי הוא! מה מהותו וכוחותיו! וזו הברכה הגדולה ביותר שבן-אדם יוכל לקבל: לדעת ולהכיר עצמו לפני ולפנים, וכך הוא יכול לממש עצמו, לעשות ולהצליח בחייו ולא 'להתבזבז' באפיקים שבין-כה הוא לא יוכל להתקדם.
 
זאת ועוד, אכן הכוחות והתכונות המיוחדים של האדם יכולים לרומם אותו מעלה מעלה, אבל הם גם יכולים להוות עבורו מכשול ולהורידו לשפל המדרגה, ברגע שהוא ישתמש בכישרונות האישים לאפיקים לא טובים, להרע ולא להיטיב, למשל יהודה שהיה מנהיג כריזמטי, הרי עם כושר המנהיגות יכול לסחוף את הנוהים אחריו לאפיקים חיוביים וגם לאפיקים לא חיוביים; ועל כך באו ברכות יעקב - לזה בצורה של ברכה ולזה בצורה של תוכחה, בהתאם ליכולת הקיבול של כל אחד מהם - שיצליח לממש עצמו וכוחותיו המיוחדים בדרך הכי טובה ויעילה לעצמו ולעם היהודי כולו.
 
כלומר ברכת יעקב היתה כפולה: הוא גם גילה לכל אחד מהם התכונות המיוחדות שלו, והוא גם בירך אותו שישתמש בכוחות המיוחדים שלו לכיוונים מועילים וחיוביים, קדושים וטהורים. 

ברכה בתורת החסידות  

בתורת החסידות מסבירים כיצד יעקב בירך ומה משמעות 'ברכה' בכלל:
 
המברך אינו נותן כוחות משל עצמו, אלא הוא רק מגלה למתברך את הכוחות הקיימים בתוכו, אלא שלעיתים הכוחות והאנרגיות של האדם גנוזים, חבויים וחסויים והוא אינו מכיר ויודע עליהם; המברך מצליח לגלות לו מהם אותם כוחות שיש לו. אם-כן המברך אינו מעניק למתברך כוח חדש שלא היה לו, להיפך השורש העליון של המתברך היה טעון בשפע, אלא שבשל סיבות שונות ישנם מעצורים המונעים ומעכבים את ירידת השפע וניצולו, והמברך עושה מעין 'צנתור' ופתיחה צינורות לשפע להכיר ולפעול בתחומים שיש לו כוחות ויכולות [זו היא ברכה, ואילו תפילה אכן פועלת השפעה של כוח חדש שלא היה קודם, ובכוח התפילה "יהי רצון" ניתנת ברכה והשפעה חדשה, אבל אנו עוסקים עתה בברכה].
 
לכן ההגדרה הנכונה והמתאימה ביותר לדברי יעקב היא ברכה - כי יעקב גילה את השורש העליון של כל אחד מבניו, את הכוחות המיוחדים של כל אחד מהם.
 
יעקב לא היה רק אבא אוהב ולא פסיכולוג מוצלח שיודע לאבחן את תכונת הנפש של בניו, תוך התבוננות במעשיהם והנהגותיהם, אלא יעקב הביט לעומק הכוחות הפנימיים של כל אחד מבניו, על ידי שהסתכל בשורש הנשמתי העליון של כל אחד מבניו, שם בעצם נקבע הכוח האמיתי והפנימי של כל אדם, בהתאם לאופי נשמתו, וכך ידע לקלוע ולכוון למטרה ולברך וללמד כל אחד מבניו מה האופי המיוחד של כוחו הנפשי, על-ידי שפתח את כל המעצורים שבין השורש הנשמתי לגוף, כדי שההשפעה מהמקור הרוחני העליון של שורש הנשמה שבעולמות העליונים תזרום ותתחבר בצורה מלאה ומוחלטת למציאות החיים בעולם הזה הגשמי. 

ברכה אחת לכולם  

בסיום ברכותיו, לאחר שבירך את כל אחד ואחד מבניו באופן אישי "חזר וכללן כאחד", יעקב העניק ברכה כללית אחת לכולם, ככתוב "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר .. ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם".
 
ולכאורה איזה יתרון יש בברכה כללית על פני ברכה אינדיבידואלית אישית? רק מי שאינו מכיר את המאפיינים המיוחדים והתחומים שכל אחד מבניו מצטיין, אינו יכול לתת תשומת-לב ברכה אישית לכל אחד מהם והוא מעניק ברכה אחת שווה וכללית לכולם, לא כן יעקב אבינו, שאיבחן והכיר את המיוחד והאישי שבכל אחד מבניו ולכן בירך כל אחד לפי מעשיו, שורש נשמתו וכוחותיו הנשמתים הייחודיים, מדוע אם-כן בחר בסופו של דבר גם להעניק ברכה כללית לכולם? איזה עדיפות ויתרון יש לברכה כללית על פני ברכה אישית?
 
אלא שבברכה זו העניק יעקב אבינו לבניו כוח עצום ומופלא לבנות משפחה אחת שלימה ומושלמת, ליצור הרמוניה בין כולם שכל אחד יתפוס את מקומו הראוי לו וינצל את כישוריו לשרת את המשפחה כולה ובד בבד הוא ייהנה גם מכישוריהם הייחודיים של אחיו, שכל אחד יספוג מייחודיותו של אחיו, כדברי המדרש "לפי שביכרן יהודה באריה, דן בנחש, נפתלי באילה, בנימין בזאב, חזר וכללן כולן כאחד ועשאן אריות ועשאן נחשים", בברכה האחרונה של יעקב הוא יצר אחדות משפחתית, שכל אחד יינק מאחיו גם בתחומים שהם פחות טבעיים לו: נפתלי המשול לאילה ספג משהו מזאבותו של בנימין, זבולון שעוסק במסחר סופג מלימוד התורה של ישכר, וכך בכל אחד מהבנים.
 
זאת ועוד, יעקב הצליח להתעלות מעל ההבדלים הקיימים בין אדם לרעהו, שכל אחד מצליח בתחום מסוים - הנובעים כאמור מהשורש הנשמתי השונה והמיוחד שיש לכל אחד ואחד - ולהגיע למקור ולשורש הכי עליון של הנשמה, עוד לפני שכל נשמה עוצבה בתבנית מסוימת, עוד לפני שכל נשמה קיבלה הגדרה וכוח לבלוט ולהצליח בתחום מסוים, שם כל הנשמות יכולות לצמוח ולהצליח בכל התחומים ממש! כל אחד ואחד יכול להיות תלמיד חכם, רבי, מנהיג, אריה, זאב וכו'.
 
משל למה הדבר דומה: הפרי צומח על העץ, הצומח על האדמה, הרי המקור והשורש של הפרי הוא העץ אבל השורש הראשוני הוא האדמה. והרי עפר האדמה הוא כמעט אין-סופי, הוא יכול להצמיח את כל מיני הצמחים והעצים. באותו רגב אדמה יכולים לשתול גרעין מכל סוגי הצמחים - והכל יצמח, פירות, ירקות, קוצים, דרדרים וכו'.
 
גם בשורש הנשמתי העליון יש כוח אינסופי שהוא יכול לפעול ולהצליח בכל המימדים ממש, כמו העפר.
 
זו היתה הברכה האחרונה של יעקב "איש אשר כברכתו ברך אותם", הוא גילה את השורש העליון ביותר של נשמת בניו (השורש של העפר הקודם לשורש העץ), אותו שורש שיכול להצמיח ולהצליח בכל מיני התחומים האפשריים, והוא בירך ואמר להם: דעו לכם שהברכה האישית שנתתי לכל אחד יכולה להיות נחלת הכלל ממש, כל אחד מכם יכול להתברך בכל שנים-עשר הברכות שבירכתי את אחיו, לא רק כאשר יתחבר לאחיו ויינק ממנו את ברכתו, אלא בו בעצמו, בנשמת כל יהודי קיים פוטנציאל לצמוח ולהצליח בכל התחומים ממש.
 
ברכות יעקב לבניו הם ברכות לכל צאצאיהם עד סוף כל הדורות, יעקב בירך כל יהודי שהוא יוכל להצליח בכל התחומים ממש, אלא שהכל תלוי ביהודי עצמו איך הוא מסתכל על עצמו ויכולותיו, באיזה מעמד תודעתי יש לו כלפי עצמו, אם הוא לא יחשוב ויאמר לעצמו "אני לא מסוגל לעשות דבר זה", "אני לא מסוגל ללמוד תורה זו" - שאז הוא אכן לא יצליח; אבל אם הוא יחליט ויאמין ויאמר לעצמו "אני מסוגל" יש בי בעומק נשמתי כוח לעשות ולהצליח, הסבא קדישא יעקב בירך אותי בברכות להצליח בכל, רק צריך להתחבר לכוחות העמוקים הנסתרים המצויים ביהודי עצמו, בעומק נשמתו
 
בברכות יעקב הוא בקשה ותפילה אחת ויחידה "לישועתך קיוויתי ה'", התפילה לישועה וגאולה של עם ישראל מן הגלות בביאת משיח צדקינו, כשיבוא משיח צדקנו יסורו כל העלמות והמחיצות ואש תתגלה הנשמה היהודי במלוא כוחות ותפארתה ואז יתגלה הכוח האמיתי של כל יהודי, כוח השלמות להצליח ולפעול בכל התחומים הרוחניים, בכל מימדי ורובדי התורה ובכל תרי"ג המצוות.
 
בגאולה האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו. במהרה בימינו בקרוב ממש.