הִגִּיעַ הַבֹּקֶר, מְצַלְצֵל כְּבָר הַשָּׁעוֹן, נִפְתַּח אֶת הָעֵינַיִם, נַפְסִיק אֶת הַדִּמְיוֹן
בְּמִצְרַיִם הַרְחֵק בְּבֵית הָאֲסוּרִים
מִסְתּוֹבְבִים זְעוּפִים שְׁנֵי שָׂרִים
כִּי אֶמֶשׁ חָלְמוּ חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים
הֵם בָּאִים לְיוֹסֵף לְפִתְרוֹן הַדְּבָרִים
גַּם אֲנַחְנוּ, שִׂימוּ לֵב, נְתוּנִים בַּחֲלוֹם
חֲלוֹם שֶׁמִּתְאָרֵךְ וּמִתְאָרֵךְ עַד הֲלוֹם
זֶה חֲלוֹם הַגָּלוּת – כֹּה דִּמְיוֹנִי וְהָזוּי
שׁוּם דָּבָר לֹא כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, לֹא כָּרָאוּי
בִּמְקוֹם לִהְיוֹת כֻּלָּנוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
חוֹשְׁבִים כָּל הַיּוֹם רַק עַל הַשֵּׁם מַמָּשׁ
בִּמְקוֹם לִרְאוֹת כָּל יוֹם אֶת הָרַבִּי בְּהִתְגַּלּוּת
שְׁקוּעִים אָנוּ עָמֹק בְּכָזוֹ מִין גָּלוּת!
אַךְ הִגִּיעַ הַבֹּקֶר, מְצַלְצֵל כְּבָר הַשָּׁעוֹן
נִפְתַּח אֶת הָעֵינַיִם, נַפְסִיק אֶת הַדִּמְיוֹן
נִרְאֶה אֶת הָאֱמֶת – מָשִׁיחַ פֹּה כְּבָר מִזְּמַן
וְיָשָׁר מֵהַשֵּׁנָה, נְזַנֵּק עַל עָנָן!