מִשְׁלַחַת מַלְאָכִים יוֹצֵאת לִקְרַאת עֵשָׂו
יַעֲקֹב מְעַדְכֵּן בְּמַצָּבוֹ, בְּמַעֲשָׂיו:
עִם לָבָן גַּרְתִּי, דַּע לְךָ אָח
וְיֵשׁ לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, הַאִם גַּם אֶצְלְךָ כָּךְ?
 
גַּרְתִּי הֲרֵי הֵן אוֹתִיּוֹת תַּרְיַ"ג
וְיַעֲקֹב מְבַשֵּׂר: שָׁמַרְתִּי מִצְווֹת, אַל תִּדְאַג!
כְּלַפֵּי לָבָן הָיִיתִי גֵּר  - זָר, לֹא שַׁיָּךְ
אֲנִי מוּכָן לַחֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, גַּם אַתָּה כָּךְ?
 
אַךְ עֵשָׂו לֹא מוּכָן, הוּא בִּכְלָל לֹא בַּקֶּצֶב
וְיַעֲקֹב שׁוֹמֵעַ וְלִבּוֹ נִמְלָא עֶצֶב
כַּנִּרְאֶה שֶׁכָּעֵת לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן
יֵשׁ לִדְאֹג שֶׁכָּ-ל הָעוֹלָם יִהְיֶה מוּכָן!
 
מֵאָז עַד הַיּוֹם, עֲבוֹדָה שֶׁל דּוֹרוֹת
בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם יֵשׁ קְדֻשָּׁה יֵשׁ אוֹרוֹת
מוּכָן כָּל יְהוּדִי וּמוּכָן גַּם עֵשָׂו
עוֹלָם שָׁלֵם דּוֹרֵשׁ: מָשִׁיחַ עַכְשָׁו!