יעקב בשעתו, שלח מלאכים והודיע לעשיו על שיבתו לארץ ישראל, וגם עלינו מוטל לפרסם ולהודיע בכל מקום כי העולם מוכן לגאולה וכי תכף ומיד ממש נזכה להיווכח בכך!
פרשת ויצא מספרת אודות מעשיו ועבודתו של יעקב אבינו בגלות. עשרים שנה נמצא יעקב בחרן, עיר שנקראה כך משום שהייתה "חרון אף של מקום". אלו היו שנים קשות ולא פשוטות ליעקב, במהלכן הוא התמודד עם אויבים ורמאים. והפלא הגדול הוא, שדווקא שם מקים יעקב משפחה לתפארת. הוא נושא את רחל ולאה ושפחותיהן ונולדים לו אחד-עשר מבניו, השבטים הצדיקים.
יעקב חי במחיצת לבן הרשע וכפי שמתארת התורה "ויפרוץ האיש מאוד מאוד". הייתה לו הצלחה מסחרית מסחררת. בתורת החסידות מוסבר, כי ההצלחה המסחרית הייתה בעצם רוחנית: יעקב שהה במקום במטרה לאתר ניצוצות קדושה אבודים ולהחזירם אל מחוזות הקדושה, והמילים "ויפרוץ האיש מאוד מאוד" מתארות את הצלחתו הגדולה בעניין.
כאשר סיים את תפקידו בחרן, היה יעקב מוכן מצדו לגאולה השלמה, ובדרכו הביתה הוא הצליח אפילו להגיע להבנות עם לבן הרשע. לבן מייצג את כוחות הטומאה, והסכמתו של לבן לתנאים שהציב יעקב פירושה כניעה ללא מאבק של כוחות הטומאה ורתימתם לטובת כוחות הקדושה!
כיום, אלפי שנים לאחר ההתרחשויות המתוארות בתורה, סיימנו גם אנו את מלאכת ההעלאה לקדושה של הניצוצות הפזורים ברחבי העולם. אנו אוחזים כבר בשלב ה"חזרה הביתה" – על ספה של הגאולה האמיתית והשלמה. יעקב בשעתו, שלח מלאכים והודיע (לעשיו) על שיבתו לארץ ישראל, וגם עלינו מוטל לפרסם ולהודיע בכל מקום כי העולם מוכן לגאולה וכי תכף ומיד ממש נזכה להיווכח בכך!
(התוועדויות תשמ"ט חלק ראשון עמוד 398)
