● שעתיים ב'יחידות'
 
לפני כארבעים שנה, בחורף תשל"ח בתחילת הקדנציה שלו כראש עיריית חיפה, בעת ביקור בניו יורק, נכנס ל'יחידות' שארכה למעלה משעתיים! הרב שאר ישוב הכהן רבה הראשי של חיפה, היה הבא בתור, ובכל אופן היחידות נמשכה זמן ארוך.
 
● שיחה ממושכת ב'חלוקת דולרים'
 
בחודש סיון תשמ"ח, עבר מר גוראל ז"ל ב'חלוקת דולרים', והרבי שוחח עמו באריכות:
 
ראש עיריית חיפה, מר אריה גוראל, סיפר שפעל בענין שהרבי דיבר עמו בעבר.
 
הרבי:  יש להוסיף כהנה וכהנה, בינתיים התרבות התושבים שם, ובעיקר התרבו הילדים והילדות, ועבורם החינוך הוא נחוץ – 'חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין'.
 
מר גוראל: איפה נוספו ילדים?
 
הרבי: בחיפה! אתה ראש העיר של חיפה. התפקיד של הראש הוא להנהיג את כל הגוף וכל האיברים שלו. כשהתווספו שם תושבים, ובמיוחד כשהתווסף נוער שעבורו צריך להיות 'חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה' – זו אחריותך וזכותך גם על הזמן שיזקינו, על אחת כמה וכמה כשהם גרים עתה בחיפה ואתה ראש העיר.
 
והעיקר שיקיימו מתוך שמחה וטוב לבב, הקב"ה ציוה שיקיימו מצוותיו דוקא מתוך שמחה וטוב לבב, כולל בריאות הגוף.
 
הרבי נתן דולר לעוזרו של ראש העיר, וראש העיר הגיב על כל שהרבי מקדים 'נעשה' (נתינת הצדקה) ל'נשמע'.
 
הרבי: כשנותנים צדקה לקב"ה צריכים גם לתבוע שהקב"ה ימלא את כל הברכות.
 
מר גוראל: עד עתה היתה חיפה העיר היחידה שלא היה בה שום מעשה אלימות.
 
הרבי (בחיוך): אולי תקבל ראשות של כמה ערים בישראל וגם שם יהיה כך.
 
מר גוראל: אבל עד עתה היתה חיפה העיר היחידה שלא היה בה שום מעשה אלימות.
 
הרבי: להיות 'שמח בחלקו' זה ענין טוב ביותר. 'השמח בחלקו' נקרא עשיר. אבל בענינים רוחניים ובעניני טוב אין צריך לשמוח בחלק שכבר השיגו, אלא כשיש לאדם מנה צריך תיכף לרצות מאתיים. אין עניני לתת מוסר – זה לא התפקיד של חסיד ואני נחשב בין החסידים – אבל זה רק כדי להזכיר לך מה שלמדת בעבר – על כל פנים – שלשום.
 
מר גוראל: גם אני נצר חסידי.
 
הרבי: אל תסתפק בהיותך 'נצר' אלא תהווה דוגמא חיה.
 
מר גוראל: 'דוגמא חיה' זה לא כל כך פשוט...
 
הרבי: ומה בכך שזה לא פשוט? כל ארץ ישראל זה לא פשוט...
 
מר גוראל: ארץ ישראל זה לא פשוט, ושום דבר לא פשוט, ומשתדלים עד כמה שאפשר שלעם ישראל ולחברה הישראלית יהיה טוב. זוהי המטרה העליונה אליה אנו חותרים בכל הכוחות ובכל האמצעים.
 
הרבי: אבל לטוב אין גבול, וזה קשור לקב"ה שהוא 'בלי גבול' אמיתי.
 
מר גוראל: אבל לא כל אחד יכול להתקרב למושגים של הקב"ה.
 
הרבי: זה מושג שלמדנו ב'חדר', בן חמש למקרא.
 
מר גוראל: זה נכון ואמת, אבל יש כלל שהיותר טוב הוא לפעמים האוייב של הטוב. אני בינתיים מסתפק במה שאני נמצא.
 
הרבי: מה תרויח חיפה בכך שאתה תהיה שמח בחלק?
 
מר גוראל:  אני לא שמח!
 
הרבי: אתה מסתפק במועט...
 
מר גוראל:  לא. אני לא מסתפק במועט.
 
הרבי: נניח – בחצי. גם חצי זה רק חצי.
 
מר גוראל: אני בהחלט לא מסתפק במועט. אני כל הזמן חותר בצורה היותר שיטתית במה שאני רוצה, ולעת עתה בחיפה גם בחינוך וגם בערכים, והדבר הכי חשוב בעינינו – מדינת ישראל, והתקדמנו למה שצריך בשני התחומים הללו.
 
הרבי: לדעתי – תסלח לי על שאיני מסכים במאה אחוז לדעתך – מה הכי חשוב לארץ ישראל? שזו תהיה לא רק ארץ שבה דרים בני ישראל. אלא שתהיה ארץ ישראלית. זאת אומרת, שעל כל צעד יראו באצבע ויאמרו: "זו תורת ישראל וזו ירושת ישראל". ויתנהגו באופן של מסירות נפש על כל מה שקיבלו מאבותיהם ומאבות אבותיהם עד מתן תורה על ידי משה רבנו.
 
מר גוראל: זה עמוק ! אבל אם הרבי אומר אקבל את זה.
 
הרבי: בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו הענין של חיפה שיש שם יש וגם עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב"ה עשה דבר פלא – הוא הטמין אותם בעומק הארץ – ועל כל פנים בעומק הנהר.
 
מר גוראל: בחיפה יש גם הר – הר הכרמל. וחיפה זו עיר שהיה בה אחד הלוחמים החשובים בשביל א-ל אחד, נגד כל עובדי הבעל -  אליהו הנביא. על יד הים יש עד היום מערת אליהו שאלפים פוקדים אותה כל יום. ואנחנו למדנו מזה: א. להיאבק ולהילחם. ב. למען מטרה טובה. הוא לחם נגד כל ארבע מאות עובדי הבעל, וגם היה ה'אסטרונאוט' הראשון שעלה השמימה ברכב של אש... כך כתוב.
 
הרבי: בגופו גם כן. זאת אומרת, שהוא הפך את גופו גם כן לאש, לא רק הנשמה. ואליהו היה זה שהכריז, וזה כתוב בתורתנו תורת חיים שהיא הוראה בחיים, שאסור לפסוח על שתי הסעיפים. 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?' תחליטו אחת ולתמיד שארץ ישראל היא לא ככל הארצות, וממילא לא מתרשמים ממה שאומרים כל הגוטיים, כי זהו ענין בפני עצמו, שסוכם עליו כבר במתן תורה, ששם לא היה צורך בהצבעה, כי כל עם ישראל הצביע פה אחד 'נעשה ונשמע'.
 
מר גוראל:  אלו שהיו שם.
 
הרבי: אני ואתה, הם יוצאי חלציהם. כל קיומנו הוא בזכות שהם עמדו בהר סיני, ואמרו 'נעשה ונשמע'. השנה היא 'שנת הקהל', שענינה הוא לשמוע 'את כל דברי התורה הזאת', בהדגשה 'כל'!
 
מכיון שהיתה לך סבלנות לשמוע את כל דבריי, אתן לך עוד דולר בשביל העיר. דולר נוסף: כפליים לתושיה.
 
מר גוראל:  תודה רבה. יש לי תמיד סבלנות. אנשים מסורים בעירנו [הכוונה לאנשי חב"ד] לא נותנים לי מנוח, וכל הזמן תובעים ממני עוד ועוד.
 
הרבי:  כותבים לי מזמן לזמן שיש לך סבלנות לשמוע דבריהם.
 
מר גוראל: לשמוע זה לא מאה אחוז, אלא לעשות את מעשיהם זה מאה אחוז.
 
הרבי:  זה לא מאה אחוז, אבל אתה מתקרב.
 
מר גוראל: אנחנו משתדלים. בסך הכל זה דבר טוב.
 
הרבי: אבל אל תשמח בחלקך. זו הנקודה.
 
מר גוראל: כן. אנחנו תמיד רוצים להתקדם.
 
הרבי: ברכה והצלחה. בשורות טובות.