"כּוּוּוּלָּם בָּאִים, כָּעֵת, לַעֲזֹר לְאַבָּא וּלְאִמָּא לְסַדֵּר לִקְרַאת שַׁבָּת!" הִכְרִיזָה הָאֵם בַּחֲלַל הַבַּיִת.

אָכֵן, תּוֹךְ זְמַן מוּעָט מְאֹד, הִתְקַבְּצוּ כָּל יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת אָבִיב סְבִיב הוֹרֵיהֶם לְקַבָּלַת הוֹרָאוֹת - לְכָל יֶלֶד תַּפְקִיד.

כַּחֲבֵרָה וּשְׁכֵנָה טוֹבָה שֶׁל הַגְּבֶרֶת אָבִיב - נָכַחְתִּי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּבֵיתָם. וְנִדְהַמְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה הַבָּא:

"תָמָרִי, אַתְּ מְסַדֶּרֶת אֶת פִּנַּת הָאֹכֶל" הוֹרְתָה הָאֵם לְבִתָּהּ הַבְּכוֹרָה.

"מִיכָאֵל, אַתָּה דּוֹאֵג לְסַדֵּר אֶת הַסִּפְרִיָּה" הוֹרְתָה הַפַּעַם לִבְנָהּ הַגָּדוֹל.

וְכָךְ הִמְשִׁיכָה עִם שְׁאָר הַיְּלָדִים, עַד כִּי נִשְׁאֲרָה לְצִדָּהּ, רַק בִּתָּהּ הַקְּטַנָּה - שִׁירָה - בַּת הַשְּׁנָתַיִם, שֶׁרַק לִפְנֵי כַּחֲצִי שָׁנָה הֵחֵלָּה לָלֶכֶת.

בְּשָׁלָב זֶה פָּנְתָה הָאֵם לְשִׁירָה הַקְּטַנָּה בְּחִיּוּךְ וְאָמְרָה: "וְאַתְּ מְתוּקָה, הָעוֹזֶרֶת הָאִישִׁית שֶׁלִּי! בּוֹאִי נַתְחִיל." הוֹשִׁיטָה לְעֶבְרָהּ יָד - וּפָנְתָה לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח - לְהַתְחִיל בַּבִּשּׁוּלִים לִכְבוֹד שַׁבָּת.

שִׁירָה, הַקְּטַנָּה, הִתְיַשְּׁבָה עַל רִצְפַּת הַמִּטְבָּח עִם צַעֲצוּעַ בְּיָדֶיהָ. וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן, שֶׁהָאֵם עֲסוּקָה בַּבִּשּׁוּלִים, בִּצְּעָה שִׁירָה בְּנֶאֱמָנוּת אֶת הַשְּׁלִיחֻיּוֹת, שֶׁהֵטִילָה עָלֶיהָ אִמָּהּ: "שִׁירָה - תָּבִיאִי לִי טִישְׁיוּ", "תִּסְגְּרִי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל חֲדַר הַהוֹרִים - שֶׁאַבָּא יוּכַל לָנוּחַ", "תָּבִיאִי לִי עוֹד שְׁלוֹשָׁה תַּפּוּחֵי אֲדָמָה" וְעוֹד בַּקָּשׁוֹת קְטַנּוֹת לְמִינֵיהֶן.

מְאֻחָר יוֹתֵר, שָׁאַלְתִּי אֶת חֲבֶרְתִּי - הַגְּבֶרֶת אָבִיב:

"מַדּוּעַ אַתְּ דּוֹרֶשֶׁת מִיַּלְדָּה בַּת שְׁנָתַיִם לַעֲזֹר?! תְּנִי לָהּ שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק עִם עַצְמָהּ בְּשֶׁקֶט עַד שֶׁתִּגְדַּל. גַּם לָךְ יִהְיֶה יוֹתֵר קַל - לְלֹא הָרִיצוֹת שֶׁלָּהּ סְבִיבֵךְ..."
"אֲנִי רוֹצָה שֶׁהִיא תִּגְדַּל כְּיִצְחָק אָבִינוּ" עָנְתָה הָאֵם, וְלֹא הוֹתִירָה לִי זְמַן לִשְׁאֵלוֹת, כִּי מִיָּד הִיא עָנְתָה עַל שְׁאֵלָתִי "אַחַת הַמַּעֲלוֹת שֶׁל יִצְחָק עַל יִשְׁמָעֵאל אָחִיו הָיְתָה, שֶׁיִּצְחָק עָבַר בְּרִית מִילָה בְּגִיל שְׁמוֹנָה יָמִים, כְּשֶׁהוּא תִּינוֹק קָטָן, שֶׁעֲדַיִן לֹא מֵבִין דָּבָר.

וְאִלּוּ יִשְׁמָעֵאל עָבַר בְּרִית מִילָה בְּגִיל שְׁלֹושׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים - לְאַחַר שֶׁנָּתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לַעֲרִיכַת הַבְּרִית - הַכֹּל מִתּוֹךְ הֲבָנָה וְהִגָּיוֹן.

מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁכְּדַאי לְחַנֵּךְ אֶת הַיֶּלֶד מֻקְדָּם כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לָכֵן אֲנִי דּוֹאֶגֶת, שֶׁשִּׁירָה הַקְּטַנָּה גַּם תִּשְׁתַּתֵּף כְּפִי יְכָלְתָּהּ בָּעֶזְרָה לִכְבוֹד שַׁבָּת".