לעתיד לבוא צפויה לשרור בעולם מנוחה מושלמת, כתוצאה מהתגלות אלוקית מופלאה ונשגבת, שתשרה שלווה ושלום בין בני האדם ואפילו בין בעלי החיים.
הקדוש-ברוך-הוא הוריד על העולם מבול שוצף, ובתוך התיבה – נוח. לא רק האיש נוח, הצדיק התמים, כי אם כל המצב נוח:
כפי שמתארים חז"ל, בתיבת נוח חלה במשך שנה תמימה אווירה של גאולה. בתוך מתחם קטן (יחסית – 3600 מטרים רבועים) חיו בשלום ובשלווה בעלי החיים כולם. דורסים עם מעלי גרה, טורפים עם חיות צמחוניות. כל היצורים החיים אשר נותרו על פני היקום שהו באותה עת בתיבה. איך זה יכול היה להיות?
בתחילת הפרשה מציינת התורה את שמו של נוח פעמיים ברציפות: "אלה תולדות נוח, נוח איש צדיק". בתורה יש משמעות לכל תג, וגם כאן יש משמעות לחזרה על המילה: פעמיים נוח רומזות לשתי רמות של מנוחה – מנוחה של העולם הזה ומנוחה של העולם העתיד לבוא – העולם שלאחר התגלותו המלאה של המשיח.
לעתיד לבוא צפויה לשרור בעולם מנוחה מושלמת, כתוצאה מהתגלות אלוקית מופלאה ונשגבת, שתשרה שלווה ושלום בין בני האדם ואפילו בין בעלי החיים. התגלות שכזו האירה גם בתיבת נוח, והיא זו שהביאה את בעלי החיים לחיות כולם בשלום.
אלא שהייתה זו התגלות זמנית שנמשכה זמן קצר מאוד – שנת אחת בלבד. כשהסתיימה השנה ובעלי החיים יצאו מהתיבה, נעלמה ההארה וכבר לא היה כל כך 'נוח'. בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלמה, תחזור המנוחה ההיא, והפעם היא תישאר לנצח.
(ספר השיחות תש"נ, פרשת נוח)