הַסַּקְרָנוּת...
סַקְרָנוּת זֶה דָּבָר טוֹב, אֲבָל אֲנִי רוֹצָה שֶׁנִּלְמַד מִמַּה שֶּׁקָּרָה כָּאן אֶתְמוֹל, מָתַי לֹא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסַּקְרָנוּת...
"אֵיתָן, מַתָּן..." קָרְאָה אִמָּא לִשְׁנֵי בָּנֶיהָ "אֲנִי צְרִיכָה אֶת הַבַּיִת מְסֻדָּר".
אֵיתָן, כְּהֶרְגֵּלוֹ, הֵחֵל לְתַחְקֵר בְּתִקְוָה לְקַבָּלַת תְּשׁוּבָה "לָמָּה? מַה יֵּשׁ הַיּוֹם? מַה קָּרָה?" אִמָּא לֹא עָנְתָה, רַק חָזְרָה עַל בַּקָּשָׁתָהּ שׁוּב וְשׁוּב: "אֲנִי צְרִיכָה אֶת הַבַּיִת מְסֻדָּר". אֵיתָן רֶקַע בְּרַגְלָיו, וּבְלֵית בְּרֵרָה פָּנָה לְסַדֵּר.
מַתָּן לְעֻמָּתוֹ וּכְהֶרְגֵּלוֹ, מִיָּד הָלַךְ לְהַתְחִיל בְּמִלּוּי הַמְּשִׂימָה. הוּא הֵחֵל בְּסִדּוּר חַדְרוֹ בְּשֶׁקֶט, בְּשַׁלְוָה וְתוֹךְ כְּדֵי שִׁירָה.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, הוֹפִיעוּ בְּבֵיתָם דּוֹדִים וְדוֹדוֹת וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה, וְכַמּוּבָן בְּהַפְתָּעָה, הָיָה זֶה לִכְבוֹד יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל אֵיתָן. הִגִּיעוּ הָאוֹרְחִים כֻּלָּם, וְהַחֲגִיגָה הָיְתָה גְּדוֹלָה.
לְאַחַר שֶׁהָאוֹרְחִים הָלְכוּ וְהִסְתַּיְּמָה הַמְּסִבָּה, הִתְיַשְּׁבָה אִמָּא עַל הַסַּפָּה עִם מַתָּן וְאֵיתָן לְצִדָּהּ. "כָּעֵת הִנְּכֶם מְבִינִים מַדּוּעַ לֹא פֵּרַטְתִּי אֶתְמוֹל אֶת הַסִּבָּה לַהֲכָנוֹת?" אָמְרָה אִמָּא בְּמַבָּט אוֹהֵב. לְחָיָיו שֶׁל אֵיתָן סָמְקוּ וְהוּא אָמַר: "אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה אִמָּא? זֶה מְסַקְרֵן אוֹתִי!"
"הַפַּעַם זֶה בְּסֵדֶר מָתוֹקִי, סַקְרָנוּת זֶה דָּבָר טוֹב, אֲבָל אֲנִי רוֹצָה שֶׁנִּלְמַד מִמַּה שֶּׁקָּרָה כָּאן אֶתְמוֹל, מָתַי לֹא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסַּקְרָנוּת.
* * *
בְּחַג הַסֻּכּוֹת בּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים כָּעֵת, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם - בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הָיוּ שׁוֹאֲבִים מַיִם מִן הַמַּעְיָן כַּנֶּאֱמָר: "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה".
מַדּוּעַ דַּוְקָא מַיִם וְלֹא יַיִן? לִכְאוֹרָה יַיִן הִנּוֹ מְשֻׁבָּח יוֹתֵר.
אֶלָּא שֶׁלַּיַּיִן יֵשׁ טַעַם וְלַמַּיִם אֵין. בַּמַּעֲמָד הַמְּיֻחָד שֶׁל שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה רוֹצִים לְלַמְּדֵנוּ כִּי מִצְווֹת צָרִיךְ לְקַיֵּם לְלֹא בַּקָּשַׁת טַעַם מִתְּחִלָּה אֶלָּא "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם" - בְּקַבָּלַת עֹל".
(עפ"י לקו"ש חֵלֶק ב' עמ' 419-420)