שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ בְּלוֹבִּי מְלוֹן אָלֶכְּסַנְדֶּר הַיָּקְרָתִי בְּפָּרִיז, הָיוּ שׁוֹנִים מְאוֹד מִכָּל שְׁאָר בָּאֵי הַמָּקוֹם.

מָלוֹן יָקְרָתִי זֶה, הָיָה יָדוּעַ בְּרָמַת הָאֵרוּחַ שֶׁלּוֹ, וְכֵן בְּרָמַת הַשֵּׁרוּת. אַךְ, בְּעִקָּר הָיָה יָדוּעַ כְּאַחַד הַמְּלוֹנוֹת הַיְּקָרִים בְּיוֹתֵר בְּפָּרִיז, בִּירַת צָרְפַת, בְּאוֹתָהּ עֵת, לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנִים.

רַק עֲשִׁירֵי עוֹלָם וְשָׂרִים חֲשׁוּבִים, אֲשֶׁר כֶּסֶף רַב בְּכִיסָם, הִרְשׁוּ לְעַצְמָם אֶת הַתַּעֲנוּג, לְהִתְאַכְסֵן בְּמָלוֹן יָקְרָתִי זֶה.

וְלָכֵן, מָה רַבָּה הָיְתָה פְּלִיאָתוֹ שֶׁל פְּקִיד הַקַּבָּלָה, אֲשֶׁר רָאָה שְׁלוֹשָׁה יְהוּדִים, בִּלְבוּשׁ יְהוּדִי מָלֵא, נִכְנָסִים לַמָּלוֹן, וְצוֹעֲדִים בְּבִטְחָה לְעֶבְרוֹ.

נִכָּר הָיָה, כִּי אֶחָד מֵהֶם אָדָם חָשׁוּב הוּא בְּיוֹתֵר, שְׁנֵי הָאֲחֵרִים נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד, וְהָלְכוּ מְעַט מֵאֲחוֹרָיו.

הָיָה זֶה הָרַבִּי הַמַּהֲרַ"שׁ מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וּשְׁנֵי הַגַּבָּאִים שֶׁלּוֹ.

הָרַבִּי הַמַּהֲרַ"שׁ פָּנָה אֶל פְּקִיד הַקַּבָּלָה, וּשְׁאֵלוֹ הֵיכָן יֵשׁ חֶדֶר טוֹב, בּוֹ יוּכַל לְהִתְאַכְסֵן.

לְאַחַר עִיּוּן קָצָר בִּרְשִׁימוֹתָיו, עָנָה פְּקִיד הַקַּבָּלָה: "יֵשׁ לִי חֶדֶר פָּנוּי בִּמְחִיר מָאתַיִם פְרַנְק לְיוֹם."

מָאתַיִם פְרַנְק הָיָה סְכוּם גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּאוֹתָם יָמִים. אַךְ, הָרַבִּי לֹא הָיָה מְרֻצֶּה.

"הַאִם יֵשׁ חֶדֶר יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה? בְּקוֹמַת חַדְרֵי הַמִּשְׂחָקִים?" שָׁאַל הָרַבִּי.

שׁוּב פַּעַם הִבִּיט הַפָּקִיד בָּרְשִׁימוֹת, כּוֹבֵשׁ אֶת פְּלִיאָתוֹ: 'מַה לְּרַב יְהוּדִי וּלְחַדְרֵי מִשְׂחָקִים?'.

לְאַחַר עִיּוּן נוֹסָף, הֵרִים אֶת עֵינָיו וְעָנָה: "כֵּן, יֶשְׁנָם חֲדָרִים פְּנוּיִים. אַךְ הֵם יוֹתֵר יְקָרִים מֵהַחֶדֶר אוֹתוֹ הִצַּעְתִּי לְךָ קֹדֶם."

לֹא הִתְחַשֵּׁב הָרַבִּי בַּמְּחִיר הַיָּקָר, וְשָׂכַר שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים בַּקּוֹמָה – אֶחָד לוֹ, וְעוֹד שְׁנַיִם לִשְׁנֵי הַגַּבָּאִים שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ.

מִסְפַּר שָׁעוֹת לְאַחַר מִכֵּן, יָצָא הָרַבִּי מֵחַדְרוֹ, וּפָנָה לְעֵבֶר חֲדַר הַמִּשְׂחָקִים שֶׁהָיָה בַּקּוֹמָה.

בְּחֶדֶר זֶה יָשְׁבוּ גּוֹיִים רַבִּים, שִׂחֲקוּ בִּקְלָפִים, וְשָׁתוּ מַשְׁקָאוֹת מְשַׁכְּרִים.

כְּשֶׁנִּכְנַס הָרַבִּי לַחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים, הִבִּיטוּ כֻּלָּם לְעֶבְרוֹ בְּתִמָּהוֹן: 'מַה לִּיהוּדִי זֶה בַּחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים?' חָלְפָה בְּרֹאשׁ כֻּלָּם מַחְשָׁבָה זֵהָה.

הָרַבִּי לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל הַמַּבָּטִים, וְצָעַד פְּנִימָה, כְּיוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַהִי מַטְּרָתוֹ.

בְּאַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת הַצְּדָדִיִּים יָשַׁב אָדָם צָעִיר, בַּעַל תָּוֵי פָּנִים יְהוּדִיּוֹת.

הוּא הָיָה שָׁקוּעַ כָּל-כָּךְ בְּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים שֶׁלְּפָנָיו, שֶׁלֹּא שָׂם לִבּוֹ אֲפִלּוּ לְכָךְ שֶׁהָרַבִּי מִתְקָרֵב אֵלָיו, וּמִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ.

תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׂחָק, לָגַם מִדֵּי פַּעַם הַצָּעִיר יַיִן מִתּוֹךְ כּוֹס מְהֻדֶּרֶת שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן.

שָׂם הָרַבִּי יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַצָּעִיר, וְאָמַר לוֹ: "אַבְרֵךְ! יֵין נֶסֶךְ אָסוּר לִשְׁתּוֹת."

לְאַחַר כַּמָּה רְגָעִים שֶׁל שְׁתִיקָה הוֹסִיף: "יֵין נֶסֶךְ מְטַמְטֵם אֶת הַמֹּחַ וְהַלֵּב. הֱיֵה יְהוּדִי!"

וְאָז קָם הָרַבִּי, וְהָלַךְ לְחַדְרוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה.

בְּאוֹתָם יָמִים, עוֹד לֹא הֻמְצְאוּ הַמַּעֲלִיּוֹת. וְעַל כֵּן, בְּבָתֵּי מָלוֹן יָקְרָתִיִּים, נִצַּב בְּכָל קוֹמָה, כִּסֵּא מְיֻחָד - שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם הִתְיַשֵּׁב עָלָיו, מִיָּד אַנְשֵׁי הַשֵּׁרוּת שֶׁל הַמָּלוֹן בָּאוּ, וְנָשְׂאוּ אֶת הַכִּסֵּא בַּמַּדְרֵגוֹת לַקּוֹמָה אֵלֶיהָ חָפַץ הָאָדָם לְהַגִּיעַ.

מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, הִתְיַשֵּׁב הָרַבִּי עַל כִּסֵּא זֶה.

מִיָּד הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי אַנְשֵׁי שֵׁרוּת זְרִיזִים וְהֵרִימוּ אֶת הַכִּסֵּא.

הִתְנַצֵּל הָרַבִּי וְאָמַר, כִּי חַדְרוֹ מָצוּי בְּקוֹמָה זוֹ, וְרַק הִתְיַשֵּׁב לְרֶגַע לָנוּחַ עַל הַכִּסֵּא.

קָם הָרַבִּי, וְנִכְנַס לְחַדְרוֹ.

כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בָּא אוֹתוֹ צָעִיר וְשָׁאַל הֵיכָן נִמְצָא הָאָדָם שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ.

הוּא נִכְנַס אֶל הָרַבִּי, וְשָׁהָה בְּחַדְרוֹ זְמַן רַב.

לְמָחֳרָת, נָסַע הָרַבִּי חֲזָרָה לְבֵיתוֹ.

עַל מִקְרֶה זֶה אָמַר הָרַבִּי: זֶה כַּמָּה דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיְתָה נְשָׁמָה טְהוֹרָה כָּזוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּפְלָה לְעֹמֶק הַקְּלִפּוֹת.

אוֹתוֹ צָעִיר נַעֲשָׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וְצֶאֱצָאָיו הִנָּם מֵחֲשׁוּבֵי הַיְּהוּדִים הַחֲרֵדִים בְּצָרְפַת.