שְׁנַת תשע"ב מִתְקָרֶבֶת לְסִיּוּמָהּ!
עוֹד שָׁנָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה!
לַמְרוֹת שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהַנִּסִּים מִתְעַכְּבִים,
הֲרֵי שֶׁכָּל רֶגַע אֲנַחְנוּ רַק מִתְקָרְבִים!
 
ב.
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן מַעֲשִׂים,
לִפְנֵי שֶׁאֶל שָׁנָה חֲדָשָׁה נִכְנָסִים,
כָּל אֶחָד מִשְׁתַּדֵּל לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה;
"מֶה עָשִׂיתִי הַשָּׁנָה לְקֵרוּב הַגְּאֻלָּה?"
 
ג.
עוֹד מְעַט הַיּוֹם בּוֹ אֶת ה' מַמְלִיכִים,
בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, לְהִתְחַנֵּן אָנוּ צְרִיכִים,
אָנָּא ה', הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדֶיךָ;
"מְלֹךְ כְּבָר עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ!"
 
ד.
וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁתשע"ב לְשָׁלוֹם מְנַפְנֶפֶת,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁתשע"ב אֶל הֶעָבָר מִצְטָרֶפֶת,
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם, אַחֲרֵי הַנְּעִילָה,
ה' עוֹד יָכֹל לַהֲפֹךְ לָנוּ אוֹתָהּ לִשְׁנַת גְּאֻלָּה!