אנו כואבים את חסרונם של שני בתי המקדש, כל אחד עם מעלתו המיוחדת, וגם את חסרונם של שני זוגות הלוחות, כל זוג ומעלתו המיוחדת.
הפטרת "נחמו נחמו עמי" נקראת בשבת שאחרי תשעה באב. הפטרה זו מהווה קריאה לנחמה, לאחר החורבן שחווינו בתשעה באב. את כפל המילים "נחמו נחמו" מפרשים חז"ל כנחמה כפולה. מכיוון שבתשעה באב חרבו לנו שני בתי המקדש, דרושות לנו אפוא שתי נחמות. השלמתן של הנחמות תבוא עם בניית בית-המקדש השלישי.
מעלתו הרוחנית של בית המקדש הראשון הייתה גבוהה מזו של בית המקדש השני; גילוי השכינה בו היה במידה רבה יותר מאשר במקדש השני. אם כן, מספיקה לכאורה נחמה אחת – שנזכה לחזרת בית-המקדש במתכונתו האיכותית הראשונה. מדוע אפוא יש צורך בנחמה כפולה?
ההסבר הוא, שבכל זאת הייתה מעלה למקדש השני על הראשון. הבית השני נבנה בעקבות התעוררות שחלה בתקופה ירודה של עם ישראל. בית זה מסמל עבודה עצמית מאומצת בעיצומם של חיים בגלות, חיים של העלם והסתר רוחני. עבודה כזו יקרה ומיוחדת, ומעניקה לבית השני יתרון מופלא על פני הבית הראשון. ולכן נדרשות לנו שתי נחמות.
רעיון דומה מובע גם בפרשת-השבוע – בה מוזכרים לוחות הברית הראשונים וגם השניים. הלוחות הראשונים ניתנו מתוך הגילוי האלוקי הגדול של מתן תורה. בלוחות השניים היה הגילוי האלוקי נמוך יותר, אך מכיוון שהם ניתנו לאחר החזרה העמוקה בתשובה של עם ישראל בעקבות חטא העגל, הם ביטאו את היתרון שבעבודה עצמית מאומצת.
אנו כואבים את חסרונם של שני בתי המקדש, כל אחד עם מעלתו המיוחדת, וגם את חסרונם של שני זוגות הלוחות, כל זוג ומעלתו המיוחדת. בבית המקדש השלישי נזכה לשובן של כל המעלות גם יחד – הן של בתי המקדש והן של הלוחות שישובו ויתגלו אלינו. לכן הוא יעניק שתי נחמות.
(ליקוטי שיחות חלק ט עמוד 61)
