בְּמִצְרַיִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּנוּ בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ - עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁל עֲבָדִים, אַךְ בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן, הָיְתָה זוֹ בְּנִיָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה.
אֵלִי חָזַר הַשָּׁבוּעַ לַכִּתָּה, לְאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת. כְּמוֹ שְׁאָר יַלְדֵי הַכִּתָּה, הוּא הִבְחִין בְּמַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה אֵצֶל רוֹנֵן.
רוֹנֵן נִכְנַס לַכִּתָּה, הוֹרִיד אֶת הַכִּסֵּא, אָמַר בֹּקֶר טוֹב בְּקוֹל צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ - וְהִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ. הִבִּיט מִסְפַּר שְׁנִיּוֹת סְבִיבוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ וּפָנָה לְהוֹרִיד אֶת הַכִּסְּאוֹת הַמּוּרָמִים שֶׁתָּמִיד מַפְרִיעִים לָרְאִיָּה.
כָּאן הֵחֵלּוּ כֻּלָּם לָשִׂים לֵב, שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה. בְּכָל בֹּקֶר מְבַקֵּשׁ הַמּוֹרֶה מֵרוֹנֵן לְהוֹרִיד אֶת הַכִּסְּאוֹת, וְאָז מַתְחִילָה מַסֶּכֶת תְּלוּנוֹת שֶׁל רוֹנֵן: "לָמָּה דַּוְקָא אֲנִי? מַה זֶּה? עֹנֶשׁ עַל זֶה שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ מֻקְדָּם??? שֶׁהַמְּאַחֲרִים יוֹרִידוּ אֶת הַכִּסְּאוֹת שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ!!!".
הַשִּׁעוּר הֵחֵל, וְהַמּוֹרֶה כְּהֶרְגֵּלוֹ, מַפְנֶה שְׁאֵלוֹת לַתַּלְמִידִים תּוֹךְ כְּדֵי הַלִּמּוּד. "רוֹנֵן, אַתָּה אִתָּנוּ? אֲנִי יָכֹל לִשְׁאֹל אוֹתְךָ שְׁאֵלָה?" שָׁאַל הַמּוֹרֶה בְּהִסּוּס. "בְּוַדַּאי, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַמּוֹרֶה יִשְׁאַל אוֹתִי!"
כָּעֵת יָשְׁבוּ כָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה פְּעוּרֵי פֶּה. זֶה לֹא רוֹנֵן שֶׁהִכִּירוּ!!! רוֹנֵן אַף פַּעַם לֹא הִסְכִּים לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה...
בַּהַפְסָקָה נִגַּשׁ אֵלִי אֶל רוֹנֵן וְשָׁאַל: "תַּגִּיד רוֹנֵן, מַה קָּרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁחָזַרְתָּ פִּתְאוֹם רוֹנֵן אַחֵר?"
רוֹנֵן חִיֵּךְ חִיּוּךְ מְבֻיָּשׁ וְאָמַר: "בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת.... קִבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹרָה!"
* * *
אֵלִי לֹא יָדַע אֵיךְ לְהָגִיב. "שָׁאַלְתִּי בִּרְצִינוּת" אָמַר אֵלִי.
"כֵּן, אֲנִי אַסְבִּיר" חִיֵּךְ שׁוּב רוֹנֵן וְהִמְשִׁיךְ "מֶה עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם? בָּנוּ לְפַרְעֹה אֶת פִּיתוֹם וְרַעַמְסֵס. וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם? קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאָז בָּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן לַה'.
הַהֶבְדֵּל בֵּין הַבְּנִיָּה בְּמִצְרַיִם לְבֵין הַבְּנִיָּה בַּמִּדְבָּר - שֶׁל הַמִּשְׁכָּן, הוּא שֶׁבְּמִצְרַיִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּנוּ בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ - עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁל עֲבָדִים, אַךְ בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן, הָיְתָה זוֹ בְּנִיָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה.
פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הִיא לֹא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מְבִיאוֹת רַק שִׂמְחָה!"
(עפ"י הִתְוַעֲדֻיּוֹת תשמ"ה עמ' 2279-2280 )