עמי ישב אחוז שרעפים. הוא היה קרוע בין שני עולמות. מזה תקופה שהוא פוסע בשבילי היהדות, מתקדם לאט אבל בטוח. זיק האמונה שבנשמתו התלבה והוא כובש עוד ועוד שטחים באישיותו ובאורחות חייו. אבל מחסום אחד היה לו קשה מאוד לפרוץ. משוכה גבוהה, שנדמתה בעיניו של עמי בלתי עבירה: שמירת השבת.
 
האמת היא, שבביתו כבר היה נכון לנהל שבת כהלכתה. החלק הקשה היה סגירת העסק. בבעלותו של עמי עסק משגשג למכירת בגדי אופנה בלוס-אנג'לס. בעת בה התרחש הסיפור – לפני כ-25 שנים – הכניס לו העסק בכל יום שבת 5,000 דולר בממוצע. לסגירת העסק הייתה משמעות ישירה של איבוד 20,000 דולר בחודש!
 
מה עושים? שומעים לקול הנשמה הבלתי מתפשר, או נכנעים לשכנועים החלקלקים של היצר הרע כי אם אינך נוכח בעצמך בחנות בשבת זה לא נורא.
 
לבסוף, מצא עמי נוסחת פשרה: הוא יסגור את העסק ביום השבת, אך בתמורה ישאיר אותו פתוח ביום שישי עד השעות המאוחרות של הלילה. הוא ידע כי 'זה לא זה', אבל הוא שכנע את עצמו כי כרגע זה מה שהוא מסוגל.
 
עמי התיישב לכתוב את החלטתו לרבי מליובאוויטש מלך המשיח. בבית חב"ד המקומי, שם נחשף לאורה המחמם של היהדות, לימדו אותו לכתוב לרבי על כל התקדמות ביהדות. מסיבה די ברורה, במכתבו לא ציין את החלק בהחלטה לגבי ימי שישי, אלא רק את החלק הקשור לימי השבת.
 
תשובת הרבי הייתה במילים ספורות: "מתחיל מקודם השקיעה (ביום שישי), וגדול הזכות להפיץ את היהדות מתוך שמחה". הרבי צירף שמונה-עשר דולרים וכתב לעמי לתת אותם לצדקה במקומו.
 
המסר היה ברור. דבר לא נעלם מהרבי! עמי החליט כי אין ברירה, ועליו לחצות את המשוכה באופן מושלם. כבר ביום שישי הקרוב היה העסק סגור מלפני כניסת השבת.
 
בחשיבה ריאלית מפוקחת, היה לעמי ברור כי מחזור ההכנסות שלו יקטן במידה ניכרת. מכיוון, שהמתחם הענק שתפסה החנות נמצא במקום יוקרתי וגבה דמי שכירות גבוהים, הבין עמי כי בלית ברירה עליו להפר את החוזה, ולחפש לעצמו מקום אחר, פחות יקר. הוא הכין את עצמו לקנס העצום שישלם בגין הפרת החוזה, אבל להערכתו זה עדיין היה הפסד קטן יותר מאשר להמשיך לשכור את המקום.
 
כאשר הגיע עמי למשרד של בעלי המקום, נאמר לי כי האיש לא נמצא. עמי חזר לחנות ובדיוק נכנס אליו איש עסקים לא מוכר, שהגיע לדבריו בשליחות בעל-הבית. "באתי בדברים עם בעל-הבית על שכירת המקום והוא אמר לי כי אינו יכול משום שחתם אתך חוזה לעשר שנים. הגעתי כדי לשכנע אותך לעזוב את המקום. אני מוכן לשלם לך על כך", וכאן הוא נקב בסכום גבוה, הרבה מעבר למה שעמי היה מעז לבקש מיוזמתו.
 
בסכום הכסף שעמי קיבל תמורת ההתפנות, שרתה ברכה עצומה. הוא הצליח לרכוש עמו בניין והקים מפעל עצמאי לייצור בגדים וקצר רווחים עצומים. כך גם היה לו קל הרבה יותר לעמוד בהחלטתו לשמור שבת. בדרך הטבע, כדי להגיע להצלחה כזו היה עליו לעבוד עוד שנים רבות. אבל ברכתו של הרבי בזכות ההחלטה לשמור את השבת הוכיחה את עצמה מעל ומעבר.
 
בתזמון מדהים, בדיוק ביום בו הגיעה לעמי תשובתו של הרבי עם שמונה-עשר הדולרים, נכנס למשרדו מנהל בית חב"ד המקומי, הרב אמיתי ימיני והציע לו להכשיר את המטבח. עמי התרגש מהתזמון – ונענה להצעה.
 
זמן מה לאחר מכן, ניסה עמי לזכות במכרז של חברת הענק 'מייסיז' ולייצר עבורה סטייל אופנתי. כאשר הגיע לפגישה עם נציגת החברה, הציג לפניה סטייל אחד ויחיד של מכנסיים – בשונה מכל היצרנים, שאוהבים להתרברב עם שלל מגוון של סטיילים. הגישה הפשטנית של עמי מצאה חן בעיני הנציגה והיא חתמה עמו חוזה, ראשון בסדרה...
 
עמי משחזר קוריוז שכרוך באותה הזמנה: "כאשר המכנסיים הגיעו מהצביעה וכבר התכוננתי לאריזה ומשלוח ל'מייסיז' – הוכיתי בהלם. העובדים במפעל כנראה התבלבלו ובמקום לצבוע את כל המכנסיים בגוון אחיד – צבעו כל זוג בגוון אחר. זהו! אמרתי לעצמי. החלומות שלי לעבוד עם 'מייסיז' כנראה לא יתגשמו. הייתי בטוח שהחברה תפסול את כל התוצרת, ואני אאבד לגמרי את שמי.
 
"אבל הקדוש-ברוך-הוא לא נשאר חייב. החלטתי בכל אופן לשלוח את הסחורה ולעשות את עצמי כמי שאינו יודע  מהתקלה. ליותר גרוע כבר לא יכולתי לצפות.
 
"כאשר הגעתי למשרד לאחר כמה ימי היעדרות, המתינו לי במשיבון כעשרים הודעות מנציגת 'מייסיז'. היא סיפרה בהן על הצלחת מכירות מדהימה! בתוך ימים ספורים נחטפו כל המכנסיים ולא נותר על המדפים אף זוג אחד!".
 
שמירת השבת המשיכה להאציל ברכות על עמי. כיום, מתגורר עמי פייקובסקי בכפר חב"ד ונראה כחסיד מבטן ומלידה. הוא מרבה להפיץ יהדות בקרב ידידיו מהעבר ועמיתיו מעולם העסקים.