המלאך גבריאל יהיה הטבח, המלאך רפאל – האופה והמלאך מיכאל – שר המשקים. זו תהיה התמורה לאירוח שקיבלו בבית אברהם אבינו
את המטעמים משור הבר, הלווייתן, היין המשומר ויתר המאכלים המופלאים שיגישו בסעודת הגאולה, יכינו מלאכים. כך כותב הרמ"ע (הרב מנחם עזריה) מפאנו, ומבאר גם מדוע: "יהא שר הטבחים גבריאל שוחט (שחיטה מהווה פעולה של העלאה רוחנית, והשם גבריאל רומז לספירת 'גבורה', שמהותה העלאה), ורפאל שר האופים – הואיל ובאותה סעודה מרפא לנו ממחלותינו ומקלקול האכילה הראשונה (של חטא עץ הדעת) שהביאה תחלואים רבים ומיתה לעולם; ומיכאל יהיה שר המשקים. הם שלושה אנשים שאכלו בבית אברהם באלוני ממרא (כאשר ביקרוהו לאחר שקיים את מצוות המילה) 'והוא עומד עליהם' (משרת אותם) – דין הוא שישלמו לו ולבניו שכר פעולתו".
לדעת רוב הפוסקים, זו תהיה אמנם סעודה גשמית, אך בעלת משמעות רוחנית נעלה. מטרת הסעודה לא תהיה הנאת החיך או שובע גשמי, אלא השגה רוחנית מרוממת שתתאפשר באמצעותה. ובלשונו של רבינו בחיי: "ואין תכלית הכוונה באותה סעודה כוונת המאכל והמשקה בלבד למילוי הכרס ולהנאת הגוף והגרון, שאין זה עניין העולם הבא. ואפשר שאותם המאכלים זכי הטבע מאוד הוכנו מתחילת הבריאה להיות מרבים השכל בטבע. כעניין שכתוב 'ונחמד העץ להשכיל'".
בהקשר לכך, ראוי לציין את דברי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, כי יהודי צריך להיות "משתוקק לסעודת הלווייתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה (כל סעודה שסועד) נשאר
רעב לסעודת הלווייתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען הוא לקדוש-ברוך-הוא שאינו יכול לקיים 'ואכלת ושבעת וברכת'
לאמיתתה עד שהקדוש-ברוך-הוא יושיבנו על שולחנו לסעודה דלעתיד לבוא, ותיכף ומיד ממלא הקדוש-ברוך-הוא בקשתו".
ועוד אומר הרבי, כי בזמננו זה כבר הגענו לשלב בו "
צריכים רק לפתוח את העיניים כדבעי, ומיד רואים איך שהכול מוכן, כולל גם שהכול מוכן לסעודת הלווייתן ושור הבר ויין המשומר, ועד שאין צורך אפילו להתיישב על השולחן, שכן יושבים כבר ליד השולחן... וצריכים רק לפתוח את הפה ולאכול... וכמו כן לפתוח את שאר רמ"ח איברים שיהיו חדורים בקדושה"
.
מקורות: מאמר שבתות ה' לרמ"ע מפאנו. רבינו בחיי בראשית א, כא ובכד הקמח. שבילי אמונה נתיב י פרק ב. שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: ט"ו אב תשמ"ג סעיף כו, שבת פרשת וירא תשנ"ב ושבת פרשת ויצא תשנ"ב (בלתי מוגה).