לְאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ - נְשִׂיא הַדּוֹר - מְצַוֶּה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַף פְּעֻלָּה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע לֹא תַּפְרִיעַ.
"שׁוֹשִׁי, לָמָּה אַתְּ לֹא מִצְטָרֶפֶת לַאֲמִירַת הַפְּסוּקִים יַחַד עִם כָּל הַכִּתָּה?". הַיּוֹם בִּשְׁעַת הַהַפְסָקָה שָׁלְחָה הַמּוֹרָה תַּלְמִידָה לִקְרֹא לְשׁוֹשִׁי. שׁוֹשִׁי לֹא הֵבִינָה מַה הַמּוֹרָה רוֹצָה מִמֶּנָּה, עַד שֶׁנִּשְׁאֲלָה אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ.
כֵּן, לְאַחַר הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁכָּל הַכִּתָּה אוֹמְרוֹת אֶת שְׁנֵים-עָשָׂר הַפְּסוּקִים, הִיא לֹא אוֹמֶרֶת. "זה מְשַׁעֲמֵם אוֹתִי לְדַקְלֵם כָּל יוֹם אֶת אוֹתָם פְּסוּקִים, וְזֶה לֹא מַמָּשׁ חֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה" טָעֲנָה שׁוֹשִׁי.
"אֲבָל שׁוֹשִׁי" הִסְבִּירָה הַמּוֹרָה "זֶה הָרַבִּי בִּקֵּשׁ שֶׁבְּכָל עֵת נַחְזֹר עַל שְׁנֵים-עָשָׂר פְּסוּקִים אֵלּוּ, וּבִמְיֻחָד יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל - תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן". הַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁל שׁוֹשִׁי הָפְכָה לִרְצִינִית. "זֶה הָרַבִּי בִּקֵּשׁ???" וּכְבָר לְמָחֳרָת רָאֲתָה הַמּוֹרָה שִׁנּוּי. שׁוֹשִׁי הֵחֵלָּה בַּאֲמִירַת שְׁנֵים-עָשָׂר הַפְּסוּקִים בְּחַיּוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה. כֵּיצַד זֶה קָרָה? מַה הִשְׁתַּנָּה?
* * *
בְּפָרָשׁוֹת קוֹדְמוֹת מְסֻפָּר עַל צִוּוּי ה' לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַל בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן. לְאַחַר מִכֵּן מְסֻפָּר עַל חֵטְא הָעֵגֶל, וְאָז בַּפָּרָשׁוֹת שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים הַשָּׁבוּעַ - וַיַּקְהֵל פְּקוּדֵי - מְסֻפָּר עַל כָּךְ שֶׁמֹּשֶׁה מְצַוֶּה אֶת הָעָם לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן וְהָעָם מְבַצֵּעַ אֶת צִוּוּי מֹשֶׁה. מַסְבִּיר הָרַבִּי, לְאַחַר שֶׁה' צִוָּהּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, בָּא הַיֵּצֶר הָרַע וְנִסָּה לַהֲרֹס הַכֹּל, לְהַפְרִיעַ וְגָרַם לְחֵטְא הָעֵגֶל.
אַךְ לְאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ - נְשִׂיא הַדּוֹר - מְצַוֶּה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַף פְּעֻלָּה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע לֹא תַּפְרִיעַ. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁקּוֹרְאִים אֶת שְׁתֵּי הַפָּרָשׁוֹת בְּשַׁבָּת אַחַת לְלֹא הַפְסָקָה בֵּינֵיהֶן. שֶׁהַתֹּכֶן שֶׁלָּהֶן הוּא: וַיַּקְהֵל - צִוּוּי מֹשֶׁה לָעָם, וּפְקוּדֵי - בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן בְּפֹעַל. וְזֶה מַדְגִּישׁ לָנוּ שֶׁמִּיָּד לְאַחַר צִוּוּי נְשִׂיא הַדּוֹר הָעָם מְקַיֵּם אֶת הַצִּוּוּי.
* * *
כָּךְ קָרָה גַּם לְשׁוֹשִׁי. בַּתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרַע הִפְרִיעַ לָהּ בַּאֲמִירַת שְׁנֵים-עָשָׂר הַפְּסוּקִים, אַךְ בָּרֶגַע שֶׁיָּדְעָה כִּי זוֹהִי בַּקָּשָׁה שֶׁל הָרַבִּי - מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, הַיֵּצֶר כְּבָר לֹא פָּעַל יוֹתֵר.
(עפ"י לקו"ש ח"ג עַמּוּדִים 936)