א.
אָז, בָּרֶגַע הַנִּכְסָף, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רָחוֹק,
יִמָּלֵא פִּינוּ שִׂמְחָה וּצְחוֹק,
כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הִגָּיוֹן-
לִשְׂמֹחַ בִּמְיֻחָד בְּשׁוּב ה' לְצִיּוֹן.
ב.
אַךְ בְּכָל זֹאת מִתְעוֹרֶרֶת לָנוּ כָּאן שְׁאֵלָה,
הֲרֵי אוֹר אֱלֹקִי עָצוּם יִהְיֶה לָנוּ בַּגְּאֻלָּה,
אִם כָּךְ אֵיזֶה עֵרֶךְ תִּהְיֶה לָעֻבְדָּה,
שֶׁיִּמָּלֵא פִּינוּ שְׂחוֹק בְּלִי מִדָּה?
ג.
אֶלָּא שֶׁהַשִּׂמְחָה בַּגְּאֻלָּה הִיא יִחוּדִית וִיחִידָה,
זוֹ הַשִּׂמְחָה מִכָּךְ שֶׁסּוֹף סוֹף הֻשְׁלְמָה הָעֲבוֹדָה,
זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּירִים בִּכְלָל עֲדַיִן,
שִׂמְחָה מִכָּךְ שֶׁהִתְבַּטֵּל הַ'יֵּשׁ' וְהָפַךְ לְ'אַיִן'.
ד.
וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא - אֲפִלּוּ בַּמִּסְפָּרִים-
הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַשִּׂמְחָה וְהָאוֹר מִסְתַּתְּרִים,
"אוֹר אֵין סוֹף" - 414. כָּךְ יוֹצֵא בְּחִשּׁוּב,
וְהַמִּלָּה "שְׂחוֹק" - אוֹתוֹ מִסְפָּר שׁוּב!
(עפ"י סֵפֶר הַמַּאֲמָרִים ת"ש עמ' 68 וְלִקּוּטֵי תּוֹרָה בַּמִּדְבָּר י"ט, ד') 
