במסכת שקלים אין אזכור למחצית-שקל משום שכידוע בזמן המשנה עמד ערך השקל על מחצית מערכו מזמן המקרא. ניתן לומר שאל השקל הזה מכוונים דברי הפייטן 'ושקל אשא בבית גדול ונישא'
בזמן שבית-המקדש קיים, מצווה על כל יהודי להרים תרומה שנתית לצרכי המקדש בסך "מחצית-השקל" (מקביל לכ-50 שקלים של ימינו). את התרומה יש לתת במהלך חודש אדר. כאשר אין בית-מקדש, נהוג להפריש תרומה לכל מטרת צדקה זכר למחצית השקל. את המנהג מקיימים בתענית אסתר, החלה בחודש אדר.
נתינת ערך של מחצית מסמלת את העובדה כי כל יהודי כשהוא לעצמו אינו שלם ועליו להתאחד עם מחצית נוספת כדי להגיע לשלמות. המחצית הנוספת היא כביכול הקדוש-ברוך-הוא. אפשרות אחרת היא שהמחצית הזו היא הזולת. מצוות מחצית השקל רומזת אפוא על הצורך לדבוק בקדוש-ברוך-הוא ולהתאחד איש עם רעהו, כדי להיות דבר שלם.
ישנה דעה כי לאחר שייבנה בית-המקדש השלישי, נהיה מחויבים לתת כל אחד
שקל שלם לצרכי המקדש! הדעה מתבססת על פיוט שנאמר בקהילות שונות בשבת שקלים, בו נכתב: '
ושקל אשא בבית גדול ונישא'.
בספר 'מעשה רוקח' על מסכת שקלים ניתנות לחידוש זה ראיות נוספות. ובלשונו: "טעם לקריאת שם המסכת מסכת שקלים, וגם לכאורה קשה... שבכל המסכת לא הזכיר מחצית שקל, רק 'שקל' או 'שקלים'? ולעניות דעתי נראה, שרמזו בזה שלעתיד בביאת משיח צדקנו באמת ייתן כל אחד שקל שלם".
הסיבה לשינוי מבוססת (בין השאר) על עיקרון 'א-ת ב-ש' (צורה מסורתית של חילופי אותיות בה האות הראשונה מתחלפת באות האחרונה, האות השנייה מתחלפת באות השנייה מהסוף וכן הלאה). וכך נכתב שם: 'שקל' הוא באותיות א"ת ב"ש 'בדכ', (והאותיות 'בדכ' עולות) בגימטריא כ"ו (26) כמניין (הגימטרייה של) שם הוי'ה. ובגלותנו, בעווננו אין השם שלם (הגדרה שמבטאת הסתר-פנים אלוקי), לכן ציוה בתורה שייתן כל אחד מחצית השקל, לכפר עליהם שגרמו בעוונם שאין השם שלם. ולכך לעתיד, שיהיה השם שלם, ייתנו כל אחד באמת שקל שלם".
הבעיה בדעה זו היא, שדבריה סותרים לקביעה ההלכתית לפיה כל הפרטים שבמצוות נצחיים ולא ניתנים לשינוי. ואמנם, בעל 'מעשה חושב' מסביר בעצמו כי ייתכן שהסיבה לכך שבמסכת שקלים אין אזכור למחצית-שקל משום שכידוע בזמן המשנה עמד ערך השקל על מחצית מערכו מזמן המקרא. שקל שלם של אותו זמן היה שווה בערכו למחצית-שקל של התורה, ולכן נתנו באותו זמן שקל שלם. ניתן אפוא לומר שאל השקל הזה גם מכוונים דברי הפייטן 'ושקל אשא', ואם כן שום שינוי לא צפוי להתחולל במצווה.
מקורות: רמב"ן על התורה שמות ל, יג. ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קעא. רמ"א אורח-חיים סימן תרצד סעיף א. ספר 'מעשה רוקח' על משניות תחילת מסכת שקלים. שיחות קודש תשנ"ב שיחת כ"ד אדר א סעיפים ג-ד וכ"ה אדר א סעיפים ח-י. ליקוטי שיחות חלק לא עמוד 132 ואילך.