א.
לֹא תִּהְיֶה שָׁם קִנְאָה,
אֵיזוֹ חֵרוּת!
לֹא תִּהְיֶה אָז שִׂנְאָה,
וְגַם לֹא תַּחֲרוּת.
ב.
מִישֶׁהוּ כָּאן יוֹתֵר מֻכְשָׁר?
בְּמַעֲלוֹתָיו נִשְׂמַח,
נֵדַע לְהַבִּיט, לֹא עָקֹם, יָשָׁר,
וִידִידוּת תִּצְמַח.
ג.
אֶת הַשִּׂנְאָה זֶה מִכְּבָר,
לֹא נַכִּיר בִּשְׁמָהּ,
לֹא נַרְגִּישׁ דָּבָר,
חוּץ מֵאַהֲבָה שְׁלֵמָה.
ד.
כָּל אֶחָד יִתְקַדֵּם בַּסֻּלָּם,
בָּאֲחֵרִים הוּא לֹא יִתְחָרֶה,
הַכֹּל יִהְיֶה אָז כֹּה מֻשְׁלָם,
נוּ, ה', מָתַי זֶה יִקְרֶה?!