"יֵשׁ", "אֵין", "יֵשׁ", "אֵין", "יֵשׁ"...

זֶה הָיָה בִּשְׁעַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם חַוִּי וּמִירִי הַחֲבֵרוֹת הַטּוֹבוֹת רָצוּ לָצֵאת לְגַן שַׁעֲשׁוּעִים. הֵן הִתְקַשּׁוּ לְהַחְלִיט לְאֵיזֶה גַּן לָצֵאת. הַוִּכּוּחַ הֵחֵל לְאַחַר שֶׁמִּירִי אָמְרָה שֶׁבַּגַּן  שֶׁבִּרְחוֹב שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא אֵין נַדְנֵדָה אָז לֹא כְּדַאי לָלֶכֶת לְשָׁם. חַוִּי מִיָּד נִזְדַּעֲקָה:"אֵין נַדְנֵדָה?!

אֶתְמוֹל הָיִיתִי שָׁם וְרָאִיתִי נַדְנֵדָה!" מִירִי הֻפְתְּעָה כַּהֹגֶן: "אֲבָל אָחִי מוֹטִי אָמַר לִי שֶׁאֵין שָׁם נַדְנֵדָה, כָּךְ שָׁמַע" אַךְ חַוִּי בְּשֶׁלָּהּ: "אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ, הָיִיתִי שָׁם אֶתְמוֹל וְרָאִיתִי אֶת הַגַּן. יֵשׁ שָׁם נַדְנֵדָה!" וְכָךְ הִמְשִׁיךְ הַוִּכּוּחַ "יֵשׁ", "אֵין", "יֵשׁ", "אֵין"... לְבַסּוֹף הֵן הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת וְלִבְדֹּק וְאָכֵן הָיְתָה שָׁם נַדְנֵדָה.

לְפֶתַע הֵחֵלָּה מִירִי לִצְחֹק לְלֹא הַפְסָקָה. "מַה קָּרָה?" לֹא הֵבִינָה חַוִּי אֶת סִבַּת הַצְּחוֹק "הֲרֵי לָמַדְנוּ הַשָּׁבוּעַ אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי עַל פָּרָשַׁת 'וָאֵרָא'" הִתְחִילָה מִירִי בַּנְּאוּם הַמְּרַתֵּק "הָרַבִּי אוֹמֵר כִּי עָלֵינוּ לִלְמֹד מִשְּׁמָהּ שֶׁל הַפָּרָשָׁה דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת ה', לַעֲבֹד אֶת ה' בְּצוּרָה שֶׁל רְאִיָּה "כִּי אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה", כַּאֲשֶׁר עוֹבְדִים אֶת ה' בְּצוּרָה שֶׁל שְׁמִיעָה, הֲבָנָה אוֹ אֱמוּנָה הֲרֵי הַחֹשֶׁךְ יָכֹל לְהַסְתִּיר עַל הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי פִּתּוּיִים אוֹ עַל הַהֲבָנָה עַל יְדֵי הֶסְבֵּרִים שִׂכְלִיִּים כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרִים. לָכֵן עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּטוּחִים בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל ה' וּבְנִהוּל הָעוֹלָם עַל יָדוֹ כְּאִלּוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֱלֹקוּת כָּאן וְעַכְשָׁו. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים אֶת הָאֱלֹקוּת בָּעוֹלָם לֹא מְשַׁנֶּה כַּמּוּת הַחֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם, שׁוּם דָּבָר לֹא יַסְתִּיר לָנוּ, כִּי אָנוּ ר-וֹ-אִ-י-ם(!!!) אֶת ה' וְאֵין עַל מַה לְּהִתְוַכֵּחַ!

אַתְּ מְבִינָה לָמָּה צָחַקְתִּי חַוִּי?!" סִיְּמָה מִירִי "פָּשׁוּט הִרְגַּשְׁתִּי בְּמוּחָשׁ אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי שֶׁ"אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה". בְּעֶזְרַת ה' שֶׁנַּצְלִיחַ לִרְאוֹת אֱלֹקוּת וּבְכָךְ לִהְיוֹת חֲזָקִים מוּל חֹשֶׁךְ הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁאַתְּ הָיִית בְּטוּחָה בְּקִיּוּם הַנַּדְנֵדָה..."