יוסף לא יכול יותר לעצור את עצמו, וסוף סוף מגלה לאחריו שהוא אחיהם יוסף. הוא מרגיע אותם שלא יצטערו על כך שמכרו אותו למצרים, כיון שכתוצאה מכך הוא - במשרתו הרמה - יכול לכלכל את משפחתו בשנות הרעב.
בפרשה הקודמת, פרשת מקץ, יהודה אמר ליעקב אביו, שהוא מוכרח לקחת את אחיו בנימין ולהורידו למצרים. יהודה נתן לו את ההבטחה שלו והתחייבות אישית להחזיר את בנימין לאביו בחיים. בסוף הפרשה, במצרים, יוסף לוקח את בנימין לעבד, אחרי שהאשים אותו בשוד.
העליה הראשונה נפתחת בכך שיעקב ניגש קדימה לדבר עם יוסף על מנת שישחרר את אחיו בנימין.
בעליה השניה יהודה ממשיך לדבר עם יוסף אודות אחיו בנימין. הוא אומר שאם בנימין לא יחזור עם אחיו, יעקב אביהם ימות. יהודה מציע שיוסף יקח אותו בתור עבד במקום בנימין. בשלב זה יוסף לא יכול יותר לעצור את עצמו, וסוף סוף מגלה לאחריו שהוא אחיהם יוסף. הוא מרגיע אותם שלא יצטערו על כך שמכרו אותו למצרים, כיון שכתוצאה מכך הוא - במשרתו הרמה - יכול לכלכל את משפחתו בשנות הרעב.
בעליה השלישית יוסף מפציר באחיו למהר לעלות אל אביהם המתגורר בארץ כנען, ולהביאו למצרים אל ארץ גושן, שם ידאג יוסף לכל מחסורו. לבסוף נופל יוסף על צוארי אחיו - ובעיקר על צוואר בנימין, והוא פורץ בבכי.
בעליה הרביעית יוסף שולח את אחיו עם עגלות מלאות בכל טוב ארץ מצרים. הם מגיעים לאביהם ומספרים לו שבנו יוסף עדיין חי והוא השולט על ארץ מצרים. בתחילה הוא איננו מאמין להם, אך כאשר הוא רואה את העגלות הוא מאמין כי יוסף חי.
בעליה החמישית יעקב אוסף את כל בני משפחתו והם יורדים למצרים לראות את בנו האהוב יוסף. בדרכם דרומה, בבאר שבע, יעקב מקבל הבטחה מהקב"ה שבמצרים הוא יהיה לעם רב, ושלבסוף ה' יחזיר אותו משם (רש"י מציין שההבטחה היא על כך שעצמות יוסף יועלו לקבורה בארץ ישראל).
בעליה השישית יעקב שולח את בנו יהודה לרדת ראשון למצרים לפני שאר המשפחה, על מנת להקים שם ישיבה. יוסף מגיע לפגוש את אביו, לאחר שלא ראו אחד את השני במשך עשרים ושתיים שנים, ויעקב חשב שיוסף מת. יוסף מכין את אחיו לפגישה עם פרעה ובפגישה מציע להם פרעה לגור בארץ גושן.
העליה השביעית מתארת כיצד הגיעו תושבי מצרים ליוסף לקנות אוכל במהלך שנות הרעב. בתחילה הם נתנו לו את כל כספם, לאחר מכן הם שילמו בבקרם, וכאשר גם הבקר אזל שילמו בקרקעותיהם. לבסוף הם מכרו את עצמם בתמורה לאוכל. בנתיים, בארץ גושן פרו בני ישראל ביותר.
