כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר עָלֵינוּ לַעֲמֹל וּלְהִתְאַמֵּץ. כְּכָל שֶׁנַּעֲמֹל וְנִתְאַמֵּץ יוֹתֵר, הַשָּׂכָר יִהְיֶה עֶרְכִּי וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר.
אַבָּא וְאִמָּא יָצְאוּ מֵהַבַּיִת לְאֵרוּעַ. הֵם בִּקְּשׁוּ, שֶׁכְּשֶׁיַּחְזְרוּ, הַבַּיִת יִהְיֶה מְסֻדָּר לִקְרַאת שַׁבָּת הַקְּרֵבָה. יִצְחָק וְרָחֵלִי נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת. יִצְחָק הָיָה עָיֵף מְאֹד, וּלְאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ לְרָחֵלִי שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְסַדֵּר עַכְשָׁו, נִכְנַס לַחֶדֶר וּלְאַחַר 10 דַּקּוֹת כְּבָר נִרְדַּם. רָחֵלִי לְעֻמַּת זֹאת הֶחְלִיטָה כִּי הַפַּעַם הִיא תַּעֲשֶׂה לְאִמָּא וְאַבָּא הַפְתָּעָה, אֲפִלּוּ שֶׁיִּצְחָק לֹא עוֹזֵר, הִיא תְּסַדֵּר הַ-כֹּ-ל.
הִיא אָכֵן עָבְדָה קָשֶׁה מְאֹד, אַךְ הִצְלִיחָה. אַבָּא וְאִמָּא הִגִּיעוּ וְהִיא קִבְּלָה אֶת פְּנֵיהֶם בַּעֲיֵפוּת רַבָּה, אַךְ עִם חִיּוּךְ רָחָב עַל הַפָּנִים וְכַמּוּבָן בַּיִת מְסֻדָּר לְהַפְלִיא. לְמָחֳרָת יָצְאָה אִמָּא לִקְנִיּוֹת. כְּשֶׁחָזְרָה, הוֹצִיאָה מֵאַחַת הַשַּׂקִּיּוֹת מַתָּנָה נֶהְדֶּרֶת וּמַרְשִׁימָה לְרָחֵלִי וְאָמְרָה: "זֶה עַל הַסֵּדֶר הַמּוֹפְתִי שֶׁהָיָה פֹּה בַּבַּיִת כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה".
יִצְחָק מִיָּד הִתְפָּרֵץ "לָמָּה רַק לְרָחֵלִי?". "אַתָּה סִדַּרְתָּ?" שָׁאֲלָה אִמָּא. יִצְחָק עָנָה בִּמְבוּכָה: "לֹא סִדַּרְתִּי אֲבָל מַה זֶּה מְשַׁנֶּה? הָעִקָּר שֶׁהָיָה מְסֻדָּר כְּשֶׁחָזַרְתְּ" "לָמָּה שֶׁתְּקַבֵּל מַתָּנָה אִם לֹא הִשְׁקַעְתָּ וְלֹא הִתְאַמַּצְתָּ בִּשְׁבִילָהּ?"
אָכֵן, כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר עָלֵינוּ לַעֲמֹל וּלְהִתְאַמֵּץ. כְּכָל שֶׁנַּעֲמֹל וְנִתְאַמֵּץ יוֹתֵר, הַשָּׂכָר יִהְיֶה עֶרְכִּי וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. זֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין חֲלוֹמוֹת יוֹסֵף לְבֵין חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה. בַּחֲלוֹם יוֹסֵף נִרְאוּ הוּא וְאֶחָיו בַּשָּׂדֶה מְאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת - עוֹבְדִים וּפוֹעֲלִים. וְאִלּוּ בַּחֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה הָיוּ פָּרוֹת וְשִׁבֳּלִים, אַךְ לֹא עֲבוֹדָה שֶׁל אֲנָשִׁים.
וְכֵן בַּחֲלוֹמוֹת יוֹסֵף יֶשְׁנָהּ עֲלִיָּה בְּדַרְגָּה: חֲלוֹם אֶחָד מְדַבֵּר עַל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, עֲבוֹדָה גַּשְׁמִית. לְעֻמַּת הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁבּוֹ הָיוּ צְבָא הַשָּׁמַיִם - שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים. אוּלָם בַּחֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה יֶשְׁנָהּ יְרִידָה מִפָּרוֹת בְּרִיאוֹת וְשִׁבֳּלִים יָפוֹת לְפָרוֹת רָזוֹת וְשִׁבֳּלִים דַּקּוֹת.
כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי רוֹצֶה לְקַבֵּל שֶׁפַע לְלֹא עָמָל וִיגִיעָה, הַהַשְׁפָּעָה לֹא תַּחְזִיק מַעֲמָד וְרַק תֵּלֵךְ וְתִפְחַת כְּמוֹ הַפָּרוֹת וְהַשִּׁבֳּלִים בַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה. אַךְ כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת ה', כְּמוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁל יוֹסֵף - בּוֹ הָיְתָה עֲבוֹדָה וּמַאֲמָץ, הוּא מְקַבֵּל שֶׁפַע שֶׁל שָׂכָר וּתְמוּרָה רַבָּה מֵה' שֶׁרַק תִּגְדַּל וְתִתְוַסֵּף, כְּמוֹ הָעֲלִיָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף.
אָז נַעֲבֹד אֶת ה' מִתּוֹךְ מַאֲמָץ וִיגִיעָה וְנִזְכֶּה בִּבְרָכוֹת לָרֹב מֵה' יִתְבָּרֵךְ.