במאמר הקודם תוארה 'בעיה' שתשרור בתקופה השנייה של זמן הגאולה, כאשר כולם יהיו עשירים ולא יהיה לכאורה למי לתת צדקה – והובא הסבר של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, לפיו תקוים מצוות הצדקה ברוחניות, על ידי עזרה בלימוד התורה מאיש לרעהו.
 
אפשרות נוספת שמעלה הרבי היא, שלמרות שהכול יהיו עשירים ואף להלוואות לא יזדקקו, מכל מקום אנשים ילוו זה לזה כספים כדי לזכות במצוות גמילות חסדים, שהינה אחד מ"שלושת העמודים" עליהם עומד העולם (השניים האחרים הם תורה ועבודת הקרבנות (או התפילה)).
 
ראוי לציין כי גם היום חשוב לרדוף אחר כל אפשרות של גמילות חסדים. כבוד קדושת אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק, האדמו"ר השישי מליובאוויטש) מספר על יהודי בעיירה ליובאוויטש שחיפש לגמול חסדים פשוט כדי לזכות במצווה החשובה ובזכות זה "האיר עליו עמוד אור של 'חסד דאצילות' (מדרגה רוחנית נעלית)".
 
החתם סופר מביא דרך אחרת לקיום מצוות הצדקה – על-ידי שילמדו את הלכותיה. כשם שהיום, כל עוד לא נבנה בית-המקדש, אנו יוצאים ידי חובת הקרבת קרבנות על-ידי עיסוק בהלכותיהם, וכמו שאמרו חז"ל: "כל העוסק בתורת (קרבן) 'עולה' כאילו הקריב 'עולה'" – כך לעתיד לבוא נקיים את מצוות הצדקה על-ידי העיסוק בהלכותיה.
 
בספר "יפה ללב" מופיעה עוד אפשרות לקיום המצווה – על-ידי נתינת צדקה לגויים (וגם כיום, נאמר שם, אם לא מוצאים אביונים יהודים ניתן לקיים את המצווה על ידי נתינה לאביונים גויים). ובלשון הספר: "וזאת התעודה לגאולה העתידה, שאז לא יימצא עני בישראל ויתנו צדקה לגויים, וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות, שכך היה בימי אברהם אבינו (שפתח את ביתו גם לערביים המשתחווים לאבק רגליהם) וכן יהיה לעתיד לבוא כי כל ישראל יהיו עשירים מופלגים".