דָּוִד הוּא יֶלֶד מְחֻנָּךְ מְאֹד. כָּל הַמּוֹרִים מֵאָז וּמִתָּמִיד שִׁבְּחוּ וְהִלְּלוּ אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ הוֹרָיו תְּלוּנָה עַל בְּנָם דָּוִד, אַךְ מִכָּל אֲסֵפוֹת הַהוֹרִים זוֹכְרִים הוֹרָיו הֲכִי טוֹב אֶת אַחַת הָאֲסֵפוֹת בָּהּ לְאַחַר דִּבְרֵי שֶׁבַח שֶׁאָמַר הַמּוֹרֶה הוּא עָצַר לְרֶגַע, הִרְהֵר וְאָמַר: "הָיִיתִי מַגְדִּיר אֶת דָּוִד שֶׁלָּכֶם כְּ"זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"". הוֹרָיו שֶׁל דָּוִד לֹא יָדְעוּ כֵּיצַד לְהָגִיב... לִצְחֹק אוֹ לִבְכּוֹת? לְחַיֵּךְ אוֹ לְהַרְצִין?

הַמּוֹרֶה חִיֵּךְ חִיּוּךְ שֶׁל נַחַת וּמִיָּד פָּנָה לְהַסְבִּיר:

עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ נֶאֱמַר שֶׁהָיָה "זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". מַסְבִּיר עַל כָּךְ הָרַבִּי שֶׁ"זָּקֵן" וּ"בָא בַּיָּמִים" אֵלּוּ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם.

"זָקֵן"-הוּא מִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה - אָדָם שֶׁדּוֹאֵג לִשְׁלֵמוּת נִשְׁמָתוֹ, לְהִתְקַדְּמוּת אִישִׁית וַעֲלִיָּה לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת, אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל שׁוֹכֵחַ אֶת הַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ וְדוֹאֵג רַק לְעַצְמוֹ."בָּא בַּיָּמִים"-הוּא מִי שֶׁגּוֹרֵם לַיָּמִים שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת מְלֵאִים בְּמִצְווֹת - לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה. אָדָם שֶׁדּוֹאֵג לְהָאִיר אֶת סְבִיבָתוֹ. אַךְ מֵרֹב שֶׁהוּא דּוֹאֵג לַסְּבִיבָה, הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הִתְקַדְּמוּתוֹ הָאִישִׁית.

עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ נֶאֱמַר "זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" - אַבְרָהָם הָיָה שִׂיא הַשְּׁלֵמוּת. גַּם דָּאַג לַשְּׁלֵמוּת הָאִישִׁית שֶׁלּוֹ וְגַם הֵבִיא אֶת סְבִיבָתוֹ לִשְׁלֵמוּת.

גַּם אָנוּ צְרִיכִים לִדְאֹג מִצַּד אֶחָד לְהִתְקַדְּמוּתֵנוּ הָאִישִׁית-הַחְלָטוֹת טוֹבוֹת, הוֹסָפָה בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים,אַךְ בַּל נִשְׁכַּח אֶת הַסְּבִיבָה. לְהָאִיר הַחוּצָה אֶת הָאוֹר שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹכֵנוּ פְּנִימָה. הַשִּׁלּוּב בֵּין הַשְּׁנַיִם "זָקֵן" וּ"בָּא בַּיָּמִים" הוּא הַמְּנַצֵּחַ!

מוּכָנִים לְנַסּוֹת?