שָׁנִים אֲרֻכּוֹת נִלְחֲמוּ הָאֻמּוֹת,
דָּמִים נִשְׁפְּכוּ, נֶחְלְקוּ אֲדָמוֹת,
וְכָל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נֶאֱסַף, נֶעֱרַם,
לְשִׁפּוּר כְּלֵי הַנֶּשֶׁק נִתְרַם וְזָרַם.
 
וּפִתְאוֹם בְּיוֹם בָּהִיר, שִׁנּוּ הַמַּנְהִיגִים חֲשִׁיבָה,
'אוּלַי עָדִיף לְהַשְׁקִיעַ בַּתּוֹשָׁבִים וּבַסְּבִיבָה?'
בִּמְקוֹם שֶׁכָּל אֶחָד יִלָּחֵם כַּמָּה שֶׁהוּא יָכֹל,
בּוֹאוּ נִדְאַג שֶׁיִּהְיֶה לְכֻלָּם מַה לֶּאֱכֹל!
 
פִּתְאוֹם חָל שִׁנּוּי? בְּלִי סִבָּה?
מַה פִּתְאוֹם?! הַנָּבִיא זֹאת כְּבָר נִבֵּא;
הִנֵּה הַגְּאֻלָּה דּוֹפֶקֶת בַּדֶּלֶת,
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים - הִיא בַּשֶּׁטַח פּוֹעֶלֶת!
 
לֹא לְחִנָּם הֻכְרַז עַל הַיָּזְמָה,
בְּעִירוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בָּעִיר נְיוּ יוֹרְק עַצְמָהּ,
זֶהוּ עוֹד סִימָן וְעוֹד אוֹת -
מָשִׁיחַ פּוֹעֵל בָּעוֹלָם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת!