יֵשׁ לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה'-אֶת הַמִּצְווֹת, לֹא רַק כְּשֶׁיֵּצֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב מֵהַמִּצְוָה שֶׁנְּקַיֵּם, שֶׁיַּחְמִיאוּ לָנוּ אוֹ שֶׁנְּקַבֵּל מַתָּנָה, לֹא רַק כְּשֶׁאָנוּ מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל אֶלָּא כִּי זֶה רְצוֹן ה' כִּי אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת ה'.
טָלִי נִכְנְסָה הַבַּיְתָה עִם פָּנִים נְפוּלוֹת וַעֲצוּבוֹת "טָלִי, מַה קָּרָה?" הִתְעַנְיְנָה אִמָּא. "אִמָּא, יֵשׁ יַלְדָּה אַחַת בַּכִּתָּה, קוֹרְאִים לָהּ דִּינָה. שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֵין לָהּ טוּשִׁים יָפִים כְּמוֹ שֶׁלִּי - הִיא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּטּוּשִׁים שֶׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה. גַּם דֶּבֶק אֵין לָהּ. אָז הִלְוֵיתִי לָהּ הַיּוֹם וְגַם אֶתְמוֹל מָתַי שֶׁהִיא רָצְתָה בַּטּוּשִׁים וּבַדֶּבֶק. אָה, וְגַם מִסְפָּרַיִם..." "כָּל הַכָּבוֹד, טָלִי שֶׁלִּי,אֲנִי מְאֹד גֵּאָה בָּךְ! אַתְּ מַמָּשׁ בַּעֲלַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל! אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה אַתְּ עֲצוּבָה!?" וְטָלִי עָנְתָה "כָּל הַזְּמַן שֶׁצָּבַעְנוּ וְהִדְבַּקְנוּ הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַמּוֹרָה, לִבְדֹּק הַאִם הִיא רוֹאָה... אֲבָל הִיא לֹא אָמְרָה לִי כְּלוּם, לֹא הֶחְמִיאָה לִי, לֹא הִדְבִּיקָה לִי מַדְבֵּקָה יָפָה בַּיּוֹמָן. הִיא מַמָּשׁ לֹא הִתְיַחֲסָה לָאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי. חֲבָל שֶׁנָּתַתִּי לְדִינָה בַּטּוּשִׁים, הַמּוֹרָה אֲפִלּוּ לֹא שָׂמָה לֵב!"
אִמָּא הִרְהֲרָה מִסְפַּר דַּקּוֹת וְאָמְרָה: "אֲנִי אֹמַר לָךְ מַה בֶּאֱמֶת חֲבָל. חֲבָל שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת אֶת הֶסְבֵּר הָרַבִּי עַל עֲקֵדַת יִצְחָק,הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי וְהַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. כְּשֶׁאֲסַיֵּם לְהַסְבִּיר לָךְ, תָּבִינִי עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה מִצְוָה שֶׁמְּקַיְּמִים לְלֹא הַמַּחְמָאָה אוֹ הַמַּדְבֵּקָה.
אַבְרָהָם עָמַד בְּכָל תִּשְׁעַת הַנִּסְיוֹנוֹתשֶׁנִּסָּהוּ ה', וְכָעֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ "קַח נָא אֶת בִּנְךָ..." תַּעֲמֹד גַּם בַּנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן, כִּי אִם לֹא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה יֹאמְרוּ כֻּלָּם שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים אֵינָם שָׁוִים.
שׁוֹאֵל הָרַבִּי: הֲרֵי אַבְרָהָם עָמַד בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת עַד כֹּה בֶּאֱמוּנָה, לָמָּה צָרִיךְ הוֹכָחָה, וְלָמָּה הַהוֹכָחָה הִיא נִסָּיוֹן כָּל כָּךְ קָשֶׁה - הָעֲקֵדָה?!
אֶלָּא שֶׁבְּכָל תִּשְׁעַת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁקָּדְמוּ לָעֲקֵדָה אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ רָצוֹן וּדְחִיפָה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, כִּי הֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שֶׁיֵּשׁ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה כְּדֵי לְפַרְסֵם אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם. אַךְ בְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה זֶה שׁוֹנֶה! בָּעֲקֵדָה - בְּהַר הַמּוֹרִיָּה - לֹא הָיָה אַף אֶחָד מִלְּבַד אַבְרָהָם וְיִצְחָק - לֹא פֻּרְסְמָה אֱלֹקוּת בִּשְׁעַת הָעֲקֵדָה. בְּנוֹסָף לְכָךְ יִצְחָק הָיָה בְּנוֹ הַיָּחִיד שֶׁל אַבְרָהָם. לְהַעֲלוֹת אֶת יִצְחָק כְּקָרְבָּן לַה', פֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְאַבְרָהָם בֵּן שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת פִּרְסוּם הָאֱלֹקוּת בָּעוֹלָם - בְּדִיּוּק הַהֶפֶךְ מִמַּה שֶּׁהֵבִין אַבְרָהָם בַּשֵּׂכֶל.
אָז הֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁאַבְרָהָם מְקַיֵּם אֶת הַצִּוּוּיִים שֶׁל ה' רַק מִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ לַה' וְלֹא לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ.
אָנוּ, יְלָדָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, יֵשׁ לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה'-אֶת הַמִּצְווֹת, לֹא רַק כְּשֶׁיֵּצֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב מֵהַמִּצְוָה שֶׁנְּקַיֵּם, שֶׁיַּחְמִיאוּ לָנוּ אוֹ שֶׁנְּקַבֵּל מַתָּנָה, לֹא רַק כְּשֶׁאָנוּ מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל אֶלָּא כִּי זֶה רְצוֹן ה' כִּי אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת ה'.
נוּ, הָבָה נַרְאֶה לוֹ אֶת אַהֲבָתֵנוּ!
(עפ"י לקו"ש ח"כ עמ' 73-78)