יחזקאל הנביא עורך רשימה מפורטת של קרבנות אותם יקריבו בגאולה השלמה. הנשיא יקריב בערב הפסח פר לחטאת, ובשבעת ימי חג הפסח יביאו בכל יום שבעה פרים ושבעה אילים לעולה, ושעיר עיזים לחטאת. כך גם יביאו בכל יום משבעת ימי חג הסוכות.
הפרטים האלו אינם תואמים כמובן עם הנאמר בתורה: בתורה לא מוזכר שיש להקריב בערב הפסח קרבן נוסף על קרבן הפסח, וכמו כן – הקרבנות שיש להקריב בימי חג הפסח וחג הסוכות מופיעים בתורה במספרים שונים. ובלשון האברבנאל: "יחזקאל הוסיף בפרים והוסיף באילים – וגרע ולא זכר כבשים. ועבר אם-כן על 'לא תוסיף' ועל 'לא תגרע'".
על כך מספרת הגמרא, כי באמת חכמים חשבו לגנוז את ספר יחזקאל כיון ש"היו דבריו סותרים לדברי תורה", עד שבא חכם בשם חנניה בן חזקיה בן גרון ויישב את הסתירות. אבל הסבריו לא הגיעו לידינו.
במסכת מנחות מביאה הגמרא את דעת רב אשי, לפיה אלו קרבנות מיוחדים, חד פעמיים, שיבואו
רק בזמן
חנוכת הבית השלישי – כשם שנשיאי השבטים הביאו קרבנות מיוחדים בזמן חנוכת המשכן במדבר. אבל באופן קבוע ימשיכו להקריב קרבנות אך ורק לפי הנאמר בתורה. כך גם פסק הרמב"ם להלכה: "כל שיעורי הנסכים האמורים בספר יחזקאל ומניין אותם הקרבנות
כולם מילואים הם ואין נוהגים לדורות".
לפי זה עולה נתון מפתיע: חנוכת בית המקדש השלישי תארך
למעלה מחצי שנה! היא תתחיל בראש חודש ניסן (כפי שמשמע מדברי יחזקאל) ותימשך (לפחות) עד סוף חג הסוכות, שגם בו כאמור יביאו קרבנות מיוחדים!
מה הסיבה לכך? מבאר האברבנאל: "מפני שהבית העתיד תגדל מעלתו וקדושתו מהמשכן שעשה משה ומהבית שבנה שלמה ומהבית השני – הרבה מאוד. לכן הראה השם יתברך לנביא יחזקאל, שלעתיד לבוא יהיו (יימשכו) ימי המילואים (של הבית השלישי) מן הזמן אשר עשאם משה עד הזמן אשר עשאום בבית שני, שהוא מראש חודש ניסן (התאריך של תחילת חנוכת המשכן) עד כ"א בתשרי (תאריך הסיום של חנוכת הבית השני).
בכך מיישב אברבנאל את המחלוקת שבין רבי אליעזר ורבי יהושע על עיתוי הופעת הגאולה: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים – כי רבי יהושע שיער בתחילת הגאולה שתהיה בניסן, ורבי אליעזר שיער בתכליתה שתהיה בתשרי".
מקורות: יחזקאל מה, כא ואילך ובאברבנאל ומלבי"ם ורש"י שם. תלמוד בבלי שבת יג, ב. ראש השנה יא, ב. מנחות מה, ב. הלכות מעשה הקרבנות לרמב"ם סוף פרק ב.
