מצוות הסוכה מוזכרת בייעודי הגאולה בכמה מקומות: בגמרא מסופר, כי בזמן הגאולה, כאשר נקבל את השכר המופלא על קיום המצוות, יבואו הגויים בטענה כי אם רק הייתה להם אפשרות לקיים מצוות כמו היהודים, הם היו מקיימים אותן לא פחות טוב. בתשובה, יאמר הקדוש-ברוך-הוא: יש לי מצווה קלה וסוכה שמה. נראה אתכם מקיימים אותה. הגויים ילכו ויבנו לעצמם סוכות, והקדוש-ברוך-הוא יאמר לשמש לזרוח בעוז. הגויים לא יחזיקו מעמד בחום הכבד, יצאו מהסוכות ויבעטו בהן.
 
אנו יושבים בסוכות לזכר ענני הכבוד שהקיפו את אבותינו בצאתם ממצרים. במדרש מסופר, כי לעתיד לבוא נשוב להיות מוקפים בעננים: "שלוש פרנסים טובים ניתנו להם לישראל, משה אהרן ומרים, ושלוש מתנות ניתנו על ידם, מן ועמוד-ענן ובאר... ולעתיד לבוא עתידים לחזור שלושתם. שנאמר: "לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש" (ישעיה מט). לא ירעבו – זה (בזכות) המן, ולא יצמאו – זה (בזכות) הבאר, ולא יכם שרב ושמש – זה (בזכות) עמוד הענן".
 
יש לכך גם סימוכין מפירוש תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק "ושמחת עולם על ראשם": "וענן יקר תהי מטל על רישיהון" (בתרגום מארמית: ענן כבוד יהיה פרוש על ראשיהם).
 
על פי ההלכה, סוכה שבנויה תחת סוכה – הסוכה התחתונה פסולה. בספר "בית אלוקים" נכתב, כי הלכה זו היוותה בעיה לאבותינו במדבר לקיים את מצוות הישיבה בסוכה, משום שענני הכבוד שסוככו עליהם נחשבו לסוכה ולא הייתה להם אפשרות לבנות סוכה כשרה מתחתיהם.
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח כותב כי סביר להניח שאבותינו היו פטורים ממצווה זו, משום ש"לא מסתבר שבמשך זמן מסוים בשנה... ישבו בסוכות (שהן) זכר לישיבה בענני הכבוד – בה בשעה שבמשך כל השנה כולה יושבים הם בתוך ענני הכבוד עצמם!". על פי זה, גם לעתיד לבוא נהיה פטורים מישיבה בסוכה, מאותה סיבה.
 
אם כי ראוי לציין, כי בספר שאלות ותשובות בנין שלמה מופיע פיתרון הלכתי מקורי לקיום המצווה. המקור התלמודי לדין שסכך צריך להיות דבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה הוא מכך שהעננים הנם "אד יעלה מן הארץ" ואינם מציאות שמקבלת טומאה. לפיכך העננים עצמם (כאשר אינם גבוהים עשרים אמה) מהווים סכך כשר, וניתן לאכול תחתיהם ובכך לקיים את מצוות הישיבה בסוכה.