האם נמשיך לחגוג את ראש-השנה יומיים?
לגבי שאר החגים, מכריע הרבי מליובאוויטש מלך המשיח כי יחגגו אותם יום אחד בלבד גם בחוץ לארץ. הסיבה לכך שכיום חוגגים יומיים היא זכר לימים בהם נקבע ראש-החודש העברי בזמן אמת בבית הדין הגדול שבירושלים. בחוץ לארץ, מפני הספק מתי נקבע ראש-חודש – לא ידעו את היום המדויק בו יחול החג, ולכן חגגו יומיים. אך לעתיד לבוא, גם כשיחזרו לקבוע את ראש-החודש בזמן אמת – יוכלו מיד להיוודע על כך בכל העולם ולא יהיה שום ספק. לפיכך לא יהיה צורך לחגוג יומיים.
 
אולם באשר לראש-השנה, מכיוון שקביעת ראש-חודש תשרי היא בעיצומו של החג, בו אין אפשרות להודיע על כך מחוץ לתחומה של ירושלים, כנראה נמשיך לחגוג יומיים מחוץ לעיר.
 
לגבי ירושלים עצמה, יתכן שיחגגו בה את ראש השנה יום אחד בלבד (אם העדים לא יאחרו להופיע). אולם מסתבר יותר לומר כי גם בה נחגוג יומיים בכל מקרה, משום שליומיים הללו נקבע מעמד הלכתי של יום אחד קדוש וארוך, וקדושה היא מציאות בלתי משתנה ('קדושה לא זזה ממקומה').
 
האם ייתכן שהיום הראשון של ראש-השנה יחול ביום שישי?
כעיקרון, ישנה הקפדה שלא לקבוע את היום הראשון של ראש-השנה ביום שישי, משום שכך יחול יום-הכיפורים במוצאי שבת ויש להימנע ממצב בו שבת ויום-הכיפורים סמוכים זה לזה. יש המוסיפים ואומרים כי ההימנעות הזו היא "הלכה למשה מסיני", ואם כן, גם לעתיד לבוא נימנע מקביעות כזו. אבל ברמב"ם (וברש"י) מובאת במפורש אפשרות של "יום כיפור שחל להיות במוצאי שבת". משמע כי יתכן בהחלט שיומו הראשון של ראש-השנה יחול ביום שישי.  
 
האם בגאולה נתקע בשופר בראש-השנה?
בשאלות ותשובות "שואל ומשיב" נכתב כי הציווי לתקוע בשופר בראש-השנה נועד לעורר לחזור בתשובה, ולכן בגאולה השלמה בה יתבטל היצר הרע – "אין מקום לתקיעות האלו"! אך לדעת 'אדמו"ר הזקן' רבי שניאור זלמן מלאדי (ופוסקים נוספים) נמשיך לקיים מצווה זו גם בזמן הגאולה. יחול שינוי רק בעיתוי התקיעה: מסיבות רוחניות, יתקעו במהלך התפילה רק בסמוך לברכת 'שופרות' ולא תהיינה תקיעות של 'זיכרונות' ו'מלכויות'.