הנביא יחזקאל מתאר חיזיון בו הובל בסיור מוחשי בבית המקדש השלישי. יחזקאל פורש מפרט מדוקדק של ממדים ומידות, מהם ניתן להבין כי ככלל, בפרטים רבים יהיה הבית זהה לבית השני. אך קיימים כמה שינויים בולטים:
 
ראשית, שטחו של הר הבית יגדל פי שלושים ושישה יותר! לעומת מתחם של 500 על 500 אמה (כ-250 על כ-250 מטר) שהיה בבית שני, הוא יהפוך למתחם של 3000 על 3000 אמה (כקילומטר וחצי על כקילומטר וחצי)! ועוד: לכל אחד משערי המקדש יהיה אולם כניסה ייחודי. עזרת-הנשים תהיה חצר ענקית שתקיף את המקדש מכל צדדיו (לעומת חצר מבוא בכניסה למקדש, שהייתה בבית השני).
 
ברזל – החומר השימושי החזק ביותר לבנייה – לא היה קיים כלל בבתי המקדש הקודמים. גם השימוש בכלי עבודה מברזל הוגבל: עבודות הסיתות בהם התבצעו מחוץ להר הבית, ולא כללו את אבני המזבח, בהן אסור היה לנגוע עם ברזל. הברזל מסמל כלי משחית וקטל, ולפיכך הוא הורחק מבית המקדש שבא לכפר ולהאריך את חיי האדם.
 
אך הבית השלישי יכיל גם ברזל. בדברי הימים מתואר כי דוד המלך הכין 100,000 כיכרי ברזל עבור בית-המקדש – ולא נעשה בהם שימוש. הם ממתינים אפוא לייעודם בבית השלישי, עת יתקיים החזון "לא יישא גוי אל גוי חרב" ובכלל תתבטל תופעת המוות. או אז לא ישמש יותר הברזל ככלי משחית ויסמל רק עוצמה של קדושה ולכן ירבו להשתמש בו. שימוש שיבטא את המהפך מהחושך והרוע אל האור והטוב.
 
בזוהר ובמפרשי הגמרא נאמר כי בית-המקדש השלישי ירד בנוי מן השמים. במדרשי חז"ל ובפסקי הרמב"ם נאמר כי המשיח יבנה אותו. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מציע מספר תיווכים בין השיטות. הבולטים בהם הם שבית המקדש ייבנה על ידי המשיח ועליו 'יתלבש' בית מקדש רוחני שירד מהשמים, או שהבית ירד משמים ללא שערים, והמשיח יציב את השערים וכך תיקרא הבנייה על שמו.
 
בכל מקרה, תהליך הבנייה יהיה מהיר במיוחד. מפסקי הלכה עולה כי התהליך השמימי יארך לא יותר מדקות ספורות. בשיחות הרבי אף מופיע על כך הביטוי: "ברגע כמימרא" (משך הזמן שאורך לומר את המילה 'רגע').