כֻּלָּם בְּבֵית-הַסֵּפֶר מַכִּירִים אֶת לוּחַ מְשִׂימוֹת הַהִתְנַדְּבוּת. אוֹתוֹ לוּחַ מָלֵא בְּכַרְטִיסִיּוֹת מְעֻטָּרוֹת בְּאוֹתִיּוֹת וּבִצְבָעִים מְאִירֵי עֵינַיִם. 'נִקְיוֹן הֶחָצֵר', 'עֲטִיפַת סְפָרִים', 'סִקּוּל אֲבָנִים', 'פִּנּוּי מִכְשׁוֹלִים', 'טִפּוּחַ סְבִיבָתִי' הָיוּ רַק חֵלֶק מֵהַמְּשִׂימוֹת.

הַמְכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף לְכָל אוֹתָן כַּרְטִיסִיּוֹת מַרְהִיבוֹת, וְלַלּוּחַ עָלָיו הֵן תְּלוּיוֹת, הוּא: הַבְּדִידוּת. מְיֻתָּמוֹת לְגַמְרֵי מַמְתִּינוֹת הַכַּרְטִיסִיּוֹת לַגּוֹאֵל, שֶׁיַּנִּיחַ אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶן, יִכְתֹּב אֶת שְׁמוֹ עַל מְשִׂימָה כָּלְשֶׁהִי וִיבַצֵּעַ אוֹתָהּ בְּהַצְלָחָה.

נָכוֹן לְעַכְשָׁו, שָׁנָה מֵאָז נִתְלָה הַלּוּחַ עַל קִיר הַמִּסְדְּרוֹן, עֲדַיִן לֹא נִרְשְׁמָה עָלָיו תּוֹצָאָה מַרְשִׁימָה שֶׁל מַמָּשׁ, לְמַעֵט חֲרִיצֵי הַזְּמַן שֶׁמּוֹתִירִים אֶת רִשּׁוּמָם הַבּוֹלֵט בְּהֶחְלֵט.

גַּם אֶצְלֵנוּ בַּחַיִּים קַיָּם לוּחַ דּוֹמֶה. אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן, שְׁנֵי לוּחוֹת. לוּחַ מְשִׂימוֹת חוֹבָה, וְלוּחַ מְשִׂימוֹת הִתְנַדְּבוּת. בַּשָּׂפָה הַתּוֹרָנִית קוֹרְאִים לָזֶה: מִלְחֶמֶת מִצְוָה וּמִלְחֶמֶת רְשׁוּת.

מִלְחֶמֶת מִצְוָה הִיא מִלְחָמָה עָלֶיהָ מְצַוֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹרָתוֹ, וּמוֹרֶה לָנוּ בְּדִיּוּק עִם מִי לִלְחֹם, מָתַי וְכֵיצַד.

מִלְחֶמֶת רְשׁוּת הִיא מִלְחָמָה שֶׁלֹּא חַיָּבִים לָצֵאת אֵלֶיהָ וְאֵין לָנוּ הוֹרָאוֹת מְדֻיָּקוֹת מִלְּמַעְלָה מָתַי וְכֵיצַד לְהִלָּחֵם. מִלְחָמָה כָּזֹאת צְרִיכָה לְהִתְנַהֵל עַל פִּי שִׁקּוּל דַּעְתֵּנוּ וְהַחְלָטָתֵנוּ הָאִישִׁית.

רוֹצִים דֻּגְמָה?

יֵשׁ מִצְוָה בַּתּוֹרָה לִלְמֹד תּוֹרָה. אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים גַּם לַחְזֹר עַל הַלִּמּוּד עַל מְנָת שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אוֹתוֹ. לָרֹב, כָּרוּךְ הַדָּבָר בְּמִלְחָמָה קָשָׁה עִם הַיֵּצֶר שֶׁמְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְהָסִיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מֵהַלִּמּוּד. אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה עַל הָאוֹיֵב, מַשְׁקִיעִים אֶת מֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּמְנַצְּחִים אֶת הַיֵּצֶר. מִלְחָמָה כָּזוֹ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה – מִלְחָמָה אוֹתָהּ מְחַיֵּב אוֹתָנוּ ה' לְהִלָּחֵם וְאֵין לָנוּ כָּל בְּרֵרָה אַחֶרֶת.

וְיֵשׁ מִלְחָמָה מִסּוּג אַחֵר.

הָיָה לָנוּ יוֹם מֻצְלָח. לָמַדְנוּ כָּרָאוּי בַּתַּלְמוּד-תּוֹרָה, וְאַף נִצַּלְנוּ אֶת הַזְּמַן הַפָּנוּי שֶׁלָּנוּ לַחֲזָרָה עַל הַלִּמּוּד. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת אַחֲרֵי אֲרוּחַת עֶרֶב, מְאוֹד רוֹצִים לִקְרֹא סֵפֶר טוֹב וְלָלֶכֶת לִישֹׁן. אֵין שׁוּם מִצְוָה בַּתּוֹרָה לְהִלָּחֵם עִם עַצְמֵנוּ וְלָלֶכֶת לִלְמֹד. אֶת חוֹבָתֵנוּ כְּבָר עָשִׂינוּ מֵעַל וּמֵעֵבֶר. יֵשׁ לָנוּ עַכְשָׁו מִלְחֶמֶת רְשׁוּת, לִשְׁבֹּר אֶת טֶבַע הָרְגִילוּת שֶׁלָּנוּ וְאַחֲרֵי שֶׁעָשִׂינוּ אֶת הַמַּקְסִימוּם בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, לִשְׁבֹּר אֶת הַשִּׂיא שֶׁל עַצְמֵנוּ וְלִיצֹר רַף גָּבוֹהַּ יוֹתֵר שֶׁאוֹתוֹ נִשְׁבֹּר בַּיּוֹם הַבָּא.

זוֹהִי מִלְחֶמֶת רְשׁוּת. יֵשׁ מִתְנַדְּבִים?