גַּם אִם הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הָיְתָה מְלֵאָה כֻּלָּהּ בִּשְׂמָחוֹת, אֲנַחְנוּ נָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וְנִדְרֹשׁ גְּאֻלָּה! לֹא פָּחוֹת!
"מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקֹּדֶם בּוֹאוֹ לָעִיר, יוֹצְאִים אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרָאתוֹ..."
נִשְׁמָע לָכֶם מֻכָּר?
מְשַׁל 'הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה' כַּמּוּבָן.
וַדַּאי שְׁמַעְתֶּם אֶת מְשָׁלוֹ הַמְפֻרְסָם שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן. כָּעֵת, בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ - מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים כַּמּוּבָן - בַּ'שָּׂדֶה'. עַכְשָׁו קַל לָגֶשֶׁת אֵלָיו; כָּעֵת הוּא מְקַבֵּל אֶת כֻּלָּם וּמַרְאֶה לָהֶם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת.
אִתָּם שׁוֹמְעִים?!
הַמֶּלֶךְ נִמְצָא בַּשָּׂדֶה!!! אֵיפֹה אֲנַחְנוּ?
יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת פָּז. שָׁנָה שְׁלֵמָה אֲנַחְנוּ מַמְתִּינִים לָהּ. זֶהוּ בְּדִיּוּק הַזְּמַן לָגֶשֶׁת אֶל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וּלְבַקֵּשׁ.
"דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ!" אֵלּוּ יָמִים מְסֻגָּלִים! יֵשׁ לָנוּ עַכְשָׁו גִּישָׁה יְשִׁירָה אֶל מִי שֶׁבְּיָדָיו הַכֹּל!
מָה אֲנַחְנוּ בְּסַךְ הַכֹּל מְבַקְּשִׁים?! הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ! עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד, הוֹשִׁיעֵנוּ!!!
אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים אָחוֹרָה אֶל עֵבֶר הַשָּׁנָה שֶׁעוֹמֶדֶת לְהִסְתַּיֵּם. לְחֵלֶק מֵאִתָּנוּ הִיא הָיְתָה מְתוּקָה, לְחֵלֶק, נוּ, אֶפְשָׁר הָיָה עִם יוֹתֵר סֻכָּר...
אֲבָל גַּם מִי (מִי?) שֶׁעֲבוּרוֹ הָיְתָה הַשָּׁנָה הַזּוֹ מֻשְׁלֶמֶת: לֹא הָיְתָה בָּהּ עֲבוּרוֹ אֲפִלּוּ עֲנָנָה קַלָּה, אַף לֹא קֹשִׁי אֶחָד; הַכֹּל זָרַם עַל מֵי מְנוּחוֹת (וְגַם לֹא הָיְתָה וְלוּ פַּעַם אַחַת בָּהּ הֵצִיק לוֹ הַיֵּצֶר הָרַע...), אֲפִלּוּ הוּא לֹא יָכֹל לָשֶׁבֶת רָגוּעַ וּלְבַקֵּשׁ שֶׁהַשָּׁנָה הַבָּאָה תִּהְיֶה כְּמוֹ זוֹ שֶׁחָלְפָה!
גַּם אִם הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הָיְתָה מְלֵאָה כֻּלָּהּ בִּשְׂמָחוֹת, אֲנַחְנוּ נָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וְנִדְרֹשׁ גְּאֻלָּה! לֹא פָּחוֹת!