כּוֹס קָפֶה רֵיחָנִי הֵפִיץ אֶת נִיחוֹחוֹ בָּאוּלָם הַמְמֻזָּג, וְדָנִי לָגַם מִמֶּנּוּ בְּאִטִּיּוּת. יִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁעֲבוֹדָתוֹ קַלָּה וְנוֹחָה לְמַדַּי, חַסְרַת כָּל מַאֲמָץ. הֵם רַק לֹא מְבִינִים כַּמָּה אַחֲרָיוּת מוּטֶלֶת עַל שִׁכְמוֹ, עַל עֵינָיו וְעַל חוּשׁוֹ הַשִּׁשִּׁי הַמְפֻתָּח. הֵדֵי פְּסִיעוֹת הֵחֵל לְהִשָּׁמַע בָּאוּלָם, וְדָנִי הִתְנַעֵר מֵהִרְהוּרָיו. הִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲבֹד.

"בֹּקֶר טוֹב אֲדוֹנִי," קוֹרֵא דָּנִי בַּחֲבִיבוּת עֲמוּסָה רִשְׁמִיּוּת. "בֹּקֶר אוֹר," מֵשִׁיב הָאָדוֹן וּמַנִּיחַ אֶת דַּרְכּוֹנוֹ עַל הַדֶּלְפֵּק. דִּפְדּוּף מָהִיר בֵּין עַמּוּדֵי הַדַּרְכּוֹן הַנּוֹרְוֶגִי מְגַלֶּה שֶׁהַדַּרְכּוֹן בְּתֹקֶף, וְגַם אַשְׁרַת הַכְּנִיסָה. "כַּמָּה זְמַן הִנְּךָ מִתְכַּוֵּן לִשְׁהוֹת בְּיִשְׂרָאֵל?" דָּנִי מֵישִׁיר מַבָּט לְעֵבֶר הָאָדוֹן, וּבוֹחֵן אֶת תָּוֵי פָּנָיו. 'הוּא בְּהֶחְלֵט דּוֹמֶה לְעַצְמוֹ', מְהַרְהֵר דָּנִי, וּמַעֲבִיר אֶת הַדַּרְכּוֹן בִּמְסוֹף הַמַּחְשֵׁב. הַמֵּידָע אוֹדוֹת הָאָדוֹן עוֹלֶה עַל צַג הַמָּסָךְ.

"שְׁבוּעַיִם עַד שְׁלוֹשָׁה לְכָל הַיּוֹתֵר." הַנּוֹרְוֶגִי מְמַצְמֵץ בְּעֵינָיו. מִצְמוּץ רִאשׁוֹן, מְצַיֵּן דָּנִי לְעַצְמוֹ. לְפִי הַמֵּידָע הַמּוֹפִיעַ עַל הַמָּסָךְ, הָאִישׁ 'נָקִי' לַחֲלוּטִין.

"מַהִי מַטְּרַת בִּקּוּרְךָ כָּאן, אֲדוֹנִי?" חוֹקֵר דָּנִי. "אֲנִי תַּיָּר," עוֹנֶה הַנּוֹרְוֶגִי קְצָרוֹת, וְדָנִי מְצַיֵּן לְעַצְמוֹ מִצְמוּץ שֵׁנִי.

"זֶהוּ בִּקּוּרְךָ הָרִאשׁוֹן בְּיִשְׂרָאֵל?" שׁוֹאֵל דָּנִי וְנוֹטֵל אֶת הַחוֹתֶמֶת בְּיָדוֹ הַיְמָנִית. הַתַּיָּר מְהַנְהֵן נִמְרָצוֹת לְחִיּוּב. הַהִנְהוּן נִמְרָץ מִדַּי, מְצַיֵּן דָּנִי לְעַצְמוֹ. הַפַּעַם, הִשְׁתַּדֵּל הַנּוֹרְוֶגִי שֶׁלֹּא לְמַצְמֵץ.

"תִּצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין מִסְפַּר רְגָעִים בְּבַקָּשָׁה," מְסַנֵּן דָּנִי, "קָרָה מַשֶּׁהוּ?" נֶחְרַד הַנּוֹרְוֶגִי, וְזֵעָה מְכַסָּה אֶת רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו.

אֶת הַתְּשׁוּבָה קִבֵּל הַתַּיָּר מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים בִּלְבוּשׁ אֶזְרָחִי, בְּחֶדֶר סָגוּר מְאֹד בְּמָקוֹם בִּלְתִּי יָדוּעַ. "לֹא, אַבּוּ חֲלַאל אֶל עִיזַאם, עֲדַיִן לֹא קָרָה מַשֶּׁהוּ. תָּפַסְנוּ אוֹתְךָ בַּזְּמַן."
הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ מְסֻבֶּכֶת וְאַחֲרָאִית לֹא פָּחוֹת מִזּוֹ שֶׁל דָּנִי. לְגוּפֵנוּ, הָעִיר הַקְּטַנָּה, בָּאִים תַּיָּרִים רַבִּים. מִגְוָן שֶׁל סוּגֵי מָזוֹן וּמַמְתַּקִּים מִתְדַּפֵּק עַל פִּינוּ, יָם שֶׁל דִּבּוּרִים מְעֻנְיָן לְבַקֵּר בְּאָזְנֵינוּ, מַרְאוֹת וּמַחֲזוֹת מִסְתַּעֲרִים עַל עֵינֵינוּ, וּבְלִי סוֹף מַחְשָׁבוֹת מְנַסּוֹת לַחְדֹּר לְמֹחֵנוּ. לְכֻלָּם יֵשׁ פַּרְצוּף תָּמִים וְחָמוּד שֶׁקּוֹרֵא לָנוּ בְּהִתְלַהֲבוּת לְהַכְנִיס אוֹתָם פְּנִימָה, לְתוֹכֵנוּ.

נִדְרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ מִדָּה עֲצוּמָה שֶׁל זְהִירוּת וְאַחֲרָיוּת. לָתֵת לְגוֹרֵם עוֹיֵן אַשְׁרַת כְּנִיסָה זְמַנִּית אוֹ קְבוּעָה, עֲלוּלָה לַעֲלוֹת לָנוּ בְּהֶרֶס וּבִפְגִיעָה בְּכָל הַקָּדוֹשׁ וְהַיָּקָר לָנוּ. עָלֵינוּ לִשְׁפֹּט בְּחָכְמָה, וּלְהַכְנִיס רַק אֶת אֵלּוּ שֶׁיּוֹעִילוּ לַנְּשָׁמָה וְלַגּוּף. וְכָל הַמַּזִּיקִים, שֶׁיִּמְצְאוּ לָהֶם אֶרֶץ אַחֶרֶת לַהֲרֹס...