תחיית המתים שתהיה בזמן הגאולה היא תופעה מובנית בפוטנציאל האנושי. התחייה תהיה התחדשות של הגוף הישן (ולא מציאות נסית חדשה), וממילא מי שהיה כוהן – יישאר כוהן
במאמר הקודם הובאה דעה לפיה האמורא רב כהנא היה כוהן, אך לאחר שנפטר והוקם לתחייה על ידי רבי יוחנן, הפך להיות 'ישראל' שאינו כוהן. המסקנה המתבקשת מפרשנות זו היא, כי כך גם כל הכוהנים שיקומו לעתיד לבוא בתחיית המתים ייחשבו לישראלים שאינם כוהנים.
אלא שלפועל, אי אפשר לומר כך. ראשית, משום שהכהונה היא תורשתית ועוברת מאב לבן (מלבד במקרים שהבן נולד מנישואין אסורים). לפיכך, מכיוון שגם לאחר התחייה תהיה משמעות של קרבה משפחתית בין בנים לאבותיהם, אין מקום לומר שהאבות והסבים של הכוהנים החיים – לא יהיו כוהנים.
שנית: כאשר התמנו אהרון ובניו להיות כוהנים הם נמשחו בשמן המשחה. על המשיחה הזו נכתב בתורה "זאת משחת אהרון ומשחת בניו", ומדייקים חז"ל מהמילה 'זאת' – כי המשיחה הזאת לא תחזור על עצמה, וגם לאחר שיקומו אהרון ובניו לתחייה הם יהיו כוהנים מכוחה של המשיחה העתיקה.
ועוד: אחת המצוות שנצטווינו לקיים דווקא בארץ ישראל היא לתת מיבול האדמה תרומה לכוהן. וכמו שנאמר: "ונתתם ממנו את תרומת השם לאהרון הכהן". אלא שציווי זה מהווה בעיה, משום שאהרון כלל לא נכנס לארץ ישראל, ומתי אפוא הוא יוכל לקבל תרומה?! משיבה על כך הגמרא: "מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנים לו תרומה". נמצא, כי גם לאחר תחיית המתים תישאר על אהרון קדושת הכהונה!
מוכרחים אפוא לומר, כי גם לפי הדעה האמורה יש הבדל מהותי בין תחיית המתים שנעשית בדרך נס על ידי תפילת צדיק וכדומה (כתחייתו של רב כהנא) לבין תחיית המתים שתהיה בגאולה השלמה. כל עוד לא באה הגאולה, נחשבת חזרת נשמה לגוף לנס מוחלט, שלגמרי לא מובנה בטבע האנושי. לפיכך, הגוף שקם לתחייה נחשב למציאות נסית חדשה, ולא כהמשך לגוף שחי לפני הפטירה. וזו הסיבה שרב כהנא לאחר תחייתו אכן לא נחשב לכוהן.
לעומת זאת, תחיית המתים שתהיה בזמן הגאולה היא תופעה מובנית בפוטנציאל האנושי. וכפי שכותב רש"י (בראשית ב, ז) כי הקדוש-ברוך-הוא טבע בגוף האדם שתי יצירות, אחת לעולם הזה ואחת לתחיית המתים. משום כך, תהיה התחייה בגאולה התחדשות של הגוף הישן (ולא מציאות נסית חדשה), וממילא מי שהיה כוהן – יישאר כוהן.
מקורות: תורת כוהנים פרשת צו פרק יח. במדבר רבה פרשת נשוא פרשה יח. תלמוד בבלי סנהדרין צ, ב. כלי חמדה פרשת בראשית עמוד 12. ליקוטי שיחות כרך יח עמוד 88. הגר"ח ברלין בספר הזיכרון ל'פחד יצחק' עמוד תרס. שערי טוהר חלק ח סימן קי.