שַׂקִּית הַמַּיִם שִׁפְשְׁפָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל מְנַחֵם וְהִתְנַפְּצָה לְמַרְגְּלוֹתָיו בְּשֶׁצֶף קֶצֶף. הַשַּׂקִּית הַבָּאָה שֶׁנִּשְׁלְחָה לְכִוּוּנוֹ לֹא הֶחְטִיאָה. הִיא פָּגְעָה בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁזָּכָה לִשְׁטִיפָה קָרָה וַהֲגוּנָה. "תַּגִּיד תּוֹדָה שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה בֵּיצָה אוֹ שְׁתַּיִם..." טָפַח יִשְׂרָאֵל עַל שִׁכְמוֹ, "זֶה לֹא כֵּיף לְהִסְתּוֹבֵב עִם נוֹזֵל דָּבִיק שֶׁמָּרוּחַ עַל הַפָּנִים, וַחֲלִיפָה שֶׁדּוֹמָה לְעוּגָה עִם פִּצְפּוּצִים..."
ש. לב
שַׂקִּית הַמַּיִם שִׁפְשְׁפָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל מְנַחֵם וְהִתְנַפְּצָה לְמַרְגְּלוֹתָיו בְּשֶׁצֶף קֶצֶף. הַשַּׂקִּית הַבָּאָה שֶׁנִּשְׁלְחָה לְכִוּוּנוֹ לֹא הֶחְטִיאָה. הִיא פָּגְעָה בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁזָּכָה לִשְׁטִיפָה קָרָה וַהֲגוּנָה. "תַּגִּיד תּוֹדָה שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה בֵּיצָה אוֹ שְׁתַּיִם..." טָפַח יִשְׂרָאֵל עַל שִׁכְמוֹ, "זֶה לֹא כֵּיף לְהִסְתּוֹבֵב עִם נוֹזֵל דָּבִיק שֶׁמָּרוּחַ עַל הַפָּנִים, וַחֲלִיפָה שֶׁדּוֹמָה לְעוּגָה עִם פִּצְפּוּצִים..."
"תּוֹדָה עַל הָעִידוּד!" סִנֵּן מְנַחֵם בְּצִינִיּוּת. "תַּתְחִיל לְהִתְאוֹשֵׁשׁ," הֶחְזִיר יִשְׂרָאֵל בְּצִינִיּוּת מִשֶּׁלּוֹ, "צֵא מֵהַהֶלֶם, אַף אֶחָד עוֹד לֹא מֵת מִטִּיפָּ'לֶה מַיִם עַל הַפָּנִים... יֵשׁ לָנוּ מְשִׂימָה קְדוֹשָׁה, בּוֹא נְבַצֵּעַ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁצָּ..."
"חַג הַמַּיִם," קָטְעָה אֶת דְּבָרָיו שְׁאָגָה אַדִּירָה. שׁוֹבָבִים צְעִירִים, חֲמוּשִׁים בְּשַׂקִּיּוֹת מִתְפַּקְּעוֹת וּבְרוֹבֵי מַיִם מְשֻׁכְלָלִים, הָפְכוּ אוֹתָם לְמַטָּרָה, וְהִמְטִירוּ עֲלֵיהֶם בְּעַלִּיזוּת רַבָּה אֶת מֵיטַב הַתַּחְמֹשֶׁת. הַפַּעַם, זָכָה גַּם יִשְׂרָאֵל לָחוּשׁ אֶת טַעַם הַשַּׂקִּית הַמִּתְפּוֹצֶצֶת עַל פָּנָיו. "בּוֹא נָשִׁיב מִלְחָמָה," הִצִּיעַ יִשְׂרָאֵל בְּעֹז רוּחַ.
סְפוּגֵי מַיִם הִתְרוֹמְמוּ הַשְּׁנַיִם מִבַּעַד לַמַּחֲסֶה אוֹתוֹ תָּפְסוּ, וְזָעֲקוּ בְּקֶצֶב: "מְסִבַּת שָׁבוּעוֹת, שׁוֹמְעִים עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. יִהְיוּ פְּרָסִים וְהַפְתָּעוֹת..."
בְּאֹרַח נֵס, הִשְׁלִיכוּ הַיְּלָדִים אֶת הַנֶּשֶׁק הַקַּר. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה, גָּדְשׁוּ עֶשְׂרוֹת יְלָדִים אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהֶאֱזִינוּ מְלֵאֵי כָּבוֹד, לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.
אֵיךְ זֶה קָרָה? פָּשׁוּט מְאוֹד: הַבְּחִירָה.
שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁבְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת אֵין מִצְוָה מְיֻחֶדֶת הַמַּבְדִּילָה אוֹתוֹ מִכָּל הַחַגִּים? בְּפֶסַח יֵשׁ לָנוּ מַצָּה, מָרוֹר וְאַרְבַּע כּוֹסוֹת. בְּסֻכּוֹת יֵשׁ לָנוּ סֻכָּה וְלוּלָב. בַּחֲנֻכָּה מַדְלִיקִים נֵרוֹת, וּבְפוּרִים... הַשְׁלִימוּ בְּעַצְמְכֶם אֶת הַמִּצְווֹת הַשְּׂמֵחוֹת...
חַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא יוֹצֵא דֹּפֶן. בּוֹ אֵין אַף מִצְוָה שֶׁתַּבְדִּיל אוֹתוֹ מִשְּׁאָר הַמּוֹעֲדִים.
זֶה בְּעֶצֶם הַסּוֹד שֶׁל חַג מַתַּן תּוֹרָה. זֶהוּ הַיּוֹם בּוֹ בָּחַר ה' בְּיִשְׂרָאֵל בְּחִירָה אֲמִתִּית וּפְנִימִית, שֶׁגְּבוֹהָה יוֹתֵר מִכָּל מִצְוָה שֶׁהִיא. ה' אוֹמֵר לָנוּ: 'אֶת הַקֶּשֶׁר הַפְּנִימִי שֶׁיֵּשׁ לִי אִתְּכֶם, אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם לְתוֹךְ מִצְוָה פְּרָטִית. הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי אִתְּכֶם הוּא בִּלְתִּי מֻגְבָּל, וְנַעֲלֶה אֲפִלּוּ מֵהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.'
חַג הַשָּׁבוּעוֹת מַזְכִּיר לָנוּ שֶׁכָּל יְהוּדִי, בְּלִי שׁוּם קֶשֶׁר לַמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי וְלַהִתְנַהֲגוּת הָאִישִׁית שֶׁלּוֹ, קָשׁוּר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּקֶשֶׁר אֲמִתִּי וְחָזָק כָּל כָּךְ, שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יָכֹל לְנַתְּקוֹ.
(מְעֻבָּד ע"פ לקו"ש חכ"ח ע' 80)