לִפְנֵי כְּ-115 שָׁנָה, גִּלּוּ בָּעוֹלָם סוּג חָדָשׁ שֶׁל קַרְנַיִם. אֶת הַקַּרְנַיִם הַחֲדָשׁוֹת אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת, אֲבָל בִּזְכוּתָן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. אֵלּוּ קַרְנֵי הָרֶנְטְגֶּן. הַקַּרְנַיִם הָאֵלּוּ חוֹדְרוֹת אֲפִלּוּ קִירוֹת וּמְגַלּוֹת בְּקַלּוּת מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵיהֶם.

לֹא הֱיִיתֶם רוֹצִים מִשְׁקְפֵי רֶנְטְגֶּן מְיֻחָדִים? מַרְכִּיבִים אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם עַל הָעֵינַיִם, וְהוֹפּ! רוֹאִים הַכֹּל. אֵין דְּבָרִים נִסְתָּרִים. בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁקָפַיִם תּוּכְלוּ לְגַלּוֹת אוֹצָרוֹת חֲבוּיִים וְאוּלַי אֲפִלּוּ לִקְרֹא מַחְשָׁבוֹת...

יְדַעְתֶּם שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ קַיָּמִים מִשְׁקְפֵי רֶנְטְגֶּן? צָרִיךְ רַק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּמִּשְׁקָפַיִם שִׁמּוּשׁ, תַּגִּידוּ רֶגַע: חֹדֶשׁ תַּמּוּז הוּא חֹדֶשׁ שָׂמֵחַ אוֹ עָצוּב?

תַּמּוּז הוּא חֹדֶשׁ עָצוּב, אַתֶּם עוֹנִים. בְּ-י"ז תַּמּוּז קָרוּ דְּבָרִים מָרִים לְעַם-יִשְׂרָאֵל, וְהֻבְקְעָה חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. בְּיוֹם זֶה מַתְחִילִים יְמֵי 'בֵּין הַמְּצָרִים' - יְמֵי אֵבֶל וְצַעַר עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.

מִצַּד שֵׁנִי, אֵרַע בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז מְאֹרָע שָׂמֵחַ מְאוֹד עֲבוּר כְּלַל יִשְׂרָאֵל. לִפְנֵי 84 שָׁנָה יָצָא רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק שְׁנֵיאוֹרְסוֹן, הָרַבִּי הָרַיַּי"צ, לְחָפְשִׁי מִמַּאֲסָרוֹ. הָרַבִּי נֶאֱסַר בַּ'עֲווֹן' הֲפָצַת תּוֹרָה וְיַהֲדוּת וְהָאֳשַׁם בַּחֲתִירָה נֶגֶד הַמִּשְׁטָר הַקּוֹמוּנִיסְטִי. יָמִים אֵלּוּ, י"ב-י"ג תַּמּוּז, הֵם יְמֵי גְּאֻלָּה לְכָל אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה.

אָז מַהִי הַמַּסְקָנָה, תַּמּוּז הוּא חֹדֶשׁ שֶׁל אֵבֶל וְצַעַר אוֹ חֹדֶשׁ שֶׁל גְּאֻלָּה וְשִׂמְחָה?

הִסְתַּכְּלוּ עַל הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים שֶׁקָּרוּ בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז. מָה אַתֶּם רוֹאִים? רֹעַ, חֻרְבָּן, צַעַר. נָכוֹן. זֶה מַה שֶּׁהָעַיִן הָרְגִילָה רוֹאָה מִבַּחוּץ.

עַכְשָׁו הַרְכִּיבוּ אֶת מִשְׁקְפֵי הַפֶּלֶא. הַמִּשְׁקָפַיִם יַרְאוּ לָכֶם אֶת מַה שֶּׁמִּסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַחֻרְבָּן. מָה אַתֶּם רוֹאִים עַכְשָׁו? טוֹב, בִּנְיָן, שִׂמְחָה. נָכוֹן. זוֹהִי הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַחֻרְבָּן. הַגָּלוּת הִיא כְּמוֹ תְּרוּפָה מָרָה. מִבַּחוּץ הִיא כּוֹאֶבֶת וְשׂוֹרֶפֶת, אֲבָל בִּפְנִימִיּוּת, הִיא דָּבָר טוֹב. הַגָּלוּת הִיא חֶסֶד עֶלְיוֹן שֶׁבָּא לְנַקּוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְרַפֵּא אוֹתוֹ מֵהַמַּחֲלָה הָרוּחָנִית שֶׁבָּהּ הוּא נָתוּן. "בִּזְכוּת" הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת, תּוּכַל לָבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וְהַנִּצְחִית.

דּוֹרֵנוּ, דּוֹר הַגְּאֻלָּה, זָכָה שֶׁתִּתְגַּלֶּה לוֹ הַפְּנִימִיּוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל חֹדֶשׁ תַּמּוּז. זֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁל גְּאֻלָּה וְשִׂמְחָה. בּוֹאוּ נַרְכִּיב אֶת מִשְׁקְפֵי הַפֶּלֶא, וְנַתְחִיל לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית בְּכָל דָּבָר. כִּי עָמֹק בְּתוֹךְ הַכְּאֵב הַנּוֹרָא שֶׁל הַגָּלוּת, מִתְחַבֵּא הַטּוֹב הָאֲמִתִּי.

אֲבָל עִם כָּל הַכָּבוֹד לַמִּשְׁקָפַיִם הַמְּיֻחָדוֹת, אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים אוֹתָן יוֹתֵר. אֲנַחְנוּ מְצַפִּים לָרֶגַע שֶׁבּוֹ נִרְאֶה אֶת הָרַבִּי גּוֹאֵל אוֹתָנוּ, בְּלִי מִשְׁקָפַיִם וּבְלִי הֶסְבֵּרִים. בְּעֵינַיִם גַּשְׁמִיּוֹת, כָּאן וְעַכְשָׁו!

(ע"פ לקו"ש חי"ח ע' 308-317)