שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
בתקופה שקדמה לג' בתמוז תשנ"ד, חיכו רבבות אלפי ישראל לאות משמים שתגרום לרבי מליובאוויטש להתגלות לעין כול כמלך המשיח. והאמונה הזו לא דעכה. זו מנגינה שממשיכה להתנגן בעוז עד היום
כו סיון התשע"א (28.06.2011)
שבע-עשרה שנים חלפו מאז ג' בתמוז תשנ"ד (1994) – היום בו נקטעה מאתנו האפשרות לראות ולשמוע את הרבי מליובאוויטש. איננו מכנים את הקטיעה הזו בשם פטירה, משום שלגבי הרבי הביטוי הזה אינו נכון.
בזמנו, כל חסיד שהיה נשאל האם לדעתו יחלפו 17 שנים מבלי שיראה את הרבי – היה משיב בלאו מוחלט. פיעמה בלבבות אמונה עזה כי בתוך זמן קצר נשוב לראות את הרבי – בגאולה השלמה.
שתי עובדות אלה אינן שגרתיות והן כרוכות זו בזו בכרך הדוק. שתיהן תוצאה של אמונה מיוחדת בביאת המשיח, אמונה שהגיעה בדורנו לרמת דריכות גבוהה, בעוצמה ובהיקף חסרי תקדים.
*
זה התחיל כאשר הרבי קיבל על עצמו את תפקיד המנהיגות של תנועת חב"ד. הרבי העלה על נס את חיוניותן של האמונה והציפייה להתגלות המשיח ולביאת הגאולה האמיתית והשלמה, וכיוון זרקור רב עוצמה לדבריו הנחרצים של הרמב"ם: "וכל מי שאינו מאמין בו (במשיח) או אינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו!". גם אדם שמאמין באפשרות כי יבוא משיח רק לא ממש מצפה לכך, נחשב לכופר בעיקר!
מדוע? – משום שכל העולם נברא כדי להגיע אל ימות המשיח. כל המטרה שקיבלנו תורה ומצוות, היא כדי שבקיומן נזכה להגיע אל הגאולה השלמה. רצונו של הבורא הוא שעולמנו החומרי יהפוך לאתר בו ניבטת אלוקות גלויה על כל צעד ושעל, והמהפך הזה יתרחש לאחר התגלות המשיח בגאולה – מכוחן של התורה והמצוות שאנו מקיימים מזה אלפי שנים.
לכן, מי שלא בוערות בעצמותיו אמונה וציפייה למשיח – הוא לגמרי לא מחובר לכל התוכן הפנימי של התורה והמצוות. הוא לגמרי לא מבין למה באמת הוא קיים, ולמה בכלל העולם כולו קיים. אחד כזה, גם אם מקיים את מצוות התורה, הוא בעצם כופר. הוא מתכחש לרעיון העקרוני של התורה והמצוות!
אלה דברים שעליהם התחנך עם ישראל לדורותיו, מאז ומתמיד. אולם תהפוכות הזמן גרמו להתקהות משמעויות, והאמונה במשיח הפכה למשאלה אבסטרקטית, חלום אגדי רחוק שמי יודע מתי עשוי להתגשם. עד שבא הרבי, ובהשראתו – התרעננה האמונה היהודית בגאולה והפכה למשהו מוחשי וממשי.
*
כאשר אל הלבבות היהודים ההומים והמצפים נוצקה בשורה נבואית של הרבי, כי דורנו הנוכחי הוא הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה וכי כבר הגיע זמן הגאולה – מה שאומר כי בכל רגע ממש עומדת להתחולל בפועל ממש הגאולה השלמה; ובמיוחד כאשר הובן מפורשות מדבריו כי הוא מי שיתגלה כמשיח, וכי חייו יימשכו ברצף אל תוך הגאולה – הרקיעו האמונה והציפייה שחקים והעפילו לרמות לא מוכרות.
אז, בתקופה שקדמה לג' בתמוז תשנ"ד, חיכו רבבות אלפי ישראל להתגלות המשיח, כפי שאכן מחייבת ההלכה היהודית לחכות. הכול חיכו לאות שתינתן משמים ותגרום לרבי להתגלות לעין כול כמלך המשיח.
והאמונה הזו לא דעכה. זו מנגינה שממשיכה להתנגן בעוז עד היום – למרות הכול. למרות מה שקרה בג' בתמוז ולמרות שחלפו כל כך הרבה שנים מאז. המסע של דורנו אל הגאולה ממשיך את מסע כל הדורות הקודמים ונע כל העת קדימה. וגם כעת, לאחר שחלפו מג' בתמוז 17 שנים, אנו בטוחים כי התקדמנו. התקדמנו ב-17 שנים נוספות אל הגאולה.
גדולה אמונתנו, כי ג' בתמוז שיחול השבוע ביום שלישי – יהיה שונה לחלוטין מג' בתמוז בכל השנים שעברו. אנו מאמינים ומצפים לחוות את היום הזה כבר בתוך הגאולה האמיתית והשלמה, רואים ושומעים את הרבי כמלך המשיח, אמן ואמן.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il